תכה

השמש אינו תופס מקום כלל ואינו עולה בשם והיינו מפני כי שם יש עצם השמש לכן האור והזיו אינו תופס מקום כלל, כ"א כשמתרחק מן גוף כדור השמש שם יש תפיסת מקום להאור והזיו. ועד"ז יובן בענין המועדי' עם היות שבכל מועד מאיר הארת אלקות שלכן נק' מועדי' לשמחה מצד ההתגלות מ"מ נגד עוצם הגילוי שיהי' לע"ל לא יהיו עולים בשם כלל הגילוי שבמועדים וכמו זיו השמש בגוף כדור השמש ולכן יהיו המועדים בטלים פי' שלא יהי' תופס מקום כלל ענין הארתם נגד הגילוי שיהי' לע"ל. וזהו ג"כ פי' כי ההרים ימושו, פי' הרים הם ג' אבות והמועדים הם ג"כ נגד ג' אבות פסח כנגד אברהם דכתי' לושי כו', יצחק מ"ת בקול שופר מאילו של יצחק, יעקב סוכות ויעקב נסע סכתה, ולע"ל מפני עוצם הגילוי כו' יהיו המועדי' בטלים שז"ע כי ההרים ימושו כו'. ויובן זה עוד ממ"ש בפע"ח שער מקראי קדש שבמועדים הגילוי מאצי' ע"י בריאה, ובחול הגילוי בארץ ע"י יצי' ובחו"ל ע"י עשי', והנה כשמאיר במועדים הגילוי מאצי' ע"י בריאה אז מה שמאיר ע"י יצי' או ע"י עשיי' אינו תופס מקום כלל והוא בטל כביטול זיו השמש בשמש, ואיתא שם משל ע"ז מגשם שהולך טיפין טיפין, וכשארובות השמים נפתחים הנה אז אינו עולה בשם כלל הילוך הגשמים הגם שהולכי' אינו נחשב למאומה, וכך הגילוי שבחול נגד בחי' הגילוי שבמועדים אינו עולה בשם כלל. ועד"ז יובן ענין כל המועדי' בטלים לע"ל שלעוצם הגילוי יהי' בטל גילוי המועדי' הגם שיאירו כו' וכמו שרגא בטיהרא שהגם שגם ביום ניכר מעט אור הנר עצמה מ"מ אינה מתפשטת אורה כלל והרי היא בטלה נגד אור היום המאיר בצהרים.

ובכ"ז יובן ענין מה שתורתן אומנתן פטור מהתפילה להיות כי יש בכלל מאתים מנה כי ההמשכה שבתפילה ישנה בתורה ג"כ באופן היותר נעלה עד שההמשכה שבתפילה נגד התורה היא כמו שרגא בטיהרא כו'. אמנם הנה כ"ז הוא מי שתורתו אומנתו וכמו שא' ר' יוחנן כגון רשב"י וחבריו אבל אנו מפסיקין בין לק"ש ובין לתפילה, והיינו כי פי' תורתן אומנתן שממשיכי' שורש ומקור התורה שנק' כלי אומנתו של הקב"ה וכמ"ש ואהי' אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן כו' אסתכל באורייתא וברא עלמא שאז הוא פטור מהתפלה להיות כי יש בכלל מאתים מנה כו'.

ד) ובזה יובן מה שרצה משה שהוא יכניס את ישראל לארץ, שאם הי' הוא מכניסן הי' פועל בהם שימשיכו כל ההמשכות אלקות מלמעלמ"ט ע"י התורה, וכמו מי שתורתו אומנתו יכול להמשיך הכל ע"י התורה