תיח

והנה עי"ז שמסדר שבחו של מקום ומשבחים אותו בבחי' גדולה איך שהוא גדול, עי"ז ממשיכי' בחי' גדולה, דהיינו שיהי' נמשך בבחי' גדולה, וזהו"ע העלאת המדות שמתעלים המדות בבחי' לך כו' ונמשך אוא"ס בבחי' מדות כו', וזהו"ע נו"ן שערי בינה דהיינו שהמדות מתעלים בבחי' לך שהוא בחי' בינה שערי בינה, כי המדות כשהם עדיין בבחי' בינה הם עדיין בבחי' לך דהיינו בבחי' ביטול שאינו בבחי' מהות בפ"ע כו', ונו"ן שערי בינה היינו כי עיקר המדות הם חמשה עד וההוד וכל אחד כלול מיו"ד הם חמשים כו' ושם הוא בבחי' לך כו'. ואח"כ כתי' כי כל בשמים ובארץ, והיינו שאח"כ נמשך המשכה למטה שיהי' נמשך בחי' גילוי המדות למטה בשמים ובארץ וזהו כי כל בשמים ובארץ. וזהו מ"ש נודע בשערים בעלה, בעלה הוא בחי' מדות שהוא בחי' ז"א בעלה דמטרוניתא וע"י שערים דהיינו כל חד וחד לפום שיעורא דילי' נודע בעלה, דהיינו שע"י התבוננות כל חד וחד לפום שיעורא דילי' עי"ז נעשה העלאת המדות, ואח"כ עי"ז נמשך בחי' המשכה למטה, וזהו נודע בשערים בעלה, שע"י השערי' נודע בעלה. וזהו ענין מאה שערים שהוא מלמטה למעלה ומלמעלה למטה.

אך הנה בגלות נק' כנס"י בשם אלמנה היינו אל מנה והיינו שאינו מאיר בחי' מאה שערים הנ"ל, דהנה ארז"ל קודב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא, וזהו כאשה שהלך בעלה למדינת הים, בעלה שהם בחי' המדות וכנ"ל, הלך למדינת הים שהוא בחי' ים החכמה כידוע שיש ים ויבשה, יבשה הוא בחי' עלמא דאתגליא וים הוא בחי' עלמא דאתכסיא, וזהו שעוה"ז נק' בשם יבשה ועוה"ב הוא בחי' ים וכמ"ש לע"ל ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, אבל עכשיו כאלמנה והיינו שסליק לעילא לעילא, לעילא בינה ולעילא חכמה, ואינו מאיר המדות למטה, וזהו כאלמנה בחי' אל מנה שהמאה שערים אינם נמשכים לפי שאינו מאיר עתה המדות רק ההנהגה מבחי' אחרי הוי' שהוא בחי' מל' כדי להחיות העולמות כו'.

ו) גם יש לפרש כאלמנה הוא לשון אלם, כרחל לפני גוזזי' נאלמה והיינו לפי שהקול נסתלק מהדבור קוב"ה בגלותא סליק לעילא, כי כשהקול