תיד

שהם בחי' ונחנו מ"ה, דהנה איתא בת"ז שם מ"ה מלגאו דאיהו אורח אצי' כו', והיינו ששם מ"ה הוא בחי' שם הוי' במילוי אלפי"ן אל"ף הוא בחי' כתר, והיינו שבשם מ"ה הוא בחי' המשכת הכתר כו', ואיהו אורח אצי' וע"כ באצי' איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד לפי ששם מ"ה איהו אורח אצי' כו'. וזהו שארז"ל ע"פ מה שמו ומה שם בנו, מה שמו ה' צבאות שמו שהוא בחי' שם הוי' במלוי אלפי"ן הוא שמו העצמי כו', ומה שם בנו בני בכורי ישראל היינו שנש"י הוא ג"כ בחי' שם מ"ה, לפי ששרש נש"י נמשך מבחי' חכ' וזהו בני בכורי ישראל כמו למשל הבן שנמשך ממוח האב כך נש"י נמשכו מבחי' ח"ע שהוא בחי' שם מ"ה כו'. וזהו שנש"י נק' אדם וכמ"ש נעשה אדם בצלמנו כו', אדם אתם, אתם קרוים אדם כו', לפי שאדם הוא בגימ' מ"ה, וזהו מ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה הוא מראה דמות כבוד הוי', כמראה אדם הוא בחי' מקור ושרש נש"י וכידוע (וע' בדרוש לא הביט כו'), והוא בחי' מראה דמות כבוד הוי' שהוא בחי' שם מ"ה מלגאו מה שמו כו', וזהו בצלמנו שהוא בחי' יחו"ע ביטול במציאות ממש בחי' מ"ה כו', רק למטה נמשכו בבחי' בריאה מאין ליש שהוא בחי' כדמותנו, אבל למעלה שרש נש"י הם בבחי' מ"ה בחי' ביטול במציאות. וזהו שארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי, מזל הוא בחי' מקור ושרש של הנשמה המאירה בגוף כו', ובחי' מזלי' חזי היינו שהוא מאיר אצלו בבחי' גילוי אלקות ממש ע"ד מה שנא' במשה, משה נתנבא בזה כו'. וזהו שתיקנו לברך מאה ברכות בכל יום, וסמכו ע"פ ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך א"ת מה אלא מאה, שחייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י, והנה מאה הוא שניתוסף אות אל"ף באותיות מה והיינו שנמשך בחי' אל"ף שהוא בחי' פלא בבחי' מ"ה ועי"ז יכול להיות נמשך בחי' מ"ה גם למטה בבחי' נשמה המאירה בגוף שיהי' ג"כ בחי' ביטול כו', וזהו שיראה מילתא זוטרתי גם בכל ישראל בכלל לפי שיש בכל אחד בחי' משה שהוא בחי' מ"ה כו'.

ד) והנה כמו שיש בקדושה בחי' מ"ה, כמ"כ בלעו"ז יש ג"כ בחי' מ"ה, וזהו מה הי' לנו, דהיינו בחי' מ"ה שבלעו"ז, וכמ"ש ופלגשו

ושמה ראומה, ובחי' מ"ה זה הוא מקור ושרש לבחי' רע גמור, והיינו לפי שבקדושה צריך שיהי' הביטול בעצם ולא יהי' שום בחי' הרגשה כלל וכמ"ש והצנע לכת עם הוי' אלקיך, אך בלעו"ז הם בטלים אך הוא בבחי' הרגשה שמרגיש הביטול, וזהו שראומה הוא בחי' קליפה דאצי', שהוא בחי' הרגשת