תח

קדמאה חסר וא"ו היינו בחי' תפלה שהיא ג"כ חוט, וקלא בתראה מלא וא"ו הוא בחי' קול דתורה שהוא בחי' המשכת החוט, וזהו צואריך בחרוזים שכמו החרוז של אבנים טובות ומרגליות הנה החוט הוא המחבר אותם כן בחי' החוט דתורה ותפלה הם המחברי' ב' העצים רק שתפלה היא מלמטלמ"ע כנודע ותורה היא מלמעלמ"ט. וזהו סב חוט וחייט שע"י תורה ותפלה עי"ז מחבר עה"ד בעה"ח להיות לאחדי' וזהו שאה"כ באדה"ר ויתפרו עלי תאנה שע"י התשובה שעשה אדה"ר חיבר בחי' התאנה בחי' עה"ד לבחי' עה"ח.

וזהו שאמר ויעשו להם חגורות, שזהו כענין חגור חרבך על ירך גבור, פי' ירך הוא מקור התאוות ורומז לבחי' פגם הברית, וע"י שיזכור שיש חרב נוקמת נקם ברית עי"ז יבוא לשמירת הברית. ובזה יובן מ"ש בזהר ויעשו להם חגורות זהו כסוי' דציצית, שלכאו' אינו מובן מהו שייך ענין החגור לציצית, אך הענין דבציצית כתי' פתיל תכלת ותרגומו חוטא דתכלתא, ונודע כי תכלת פי' דאכיל ושצי, שהוא בחי' כורסייא דדינא, וכמ"ש בזח"ב תרומה דקל"ט ריש ע"א שיש כורסייא דדינא דדיינין ביה דיני נפשות ויש כורסייא דדינא דדיינין בי' דיני ממונות, ותכלת הוא כורסייא דדיני נפשות, ועי"ז יירא וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם שזהו ע"י שיתבונן בתכלת דציצית, וזהו ויעשו להם חגורות על בחי' הירכין שז"ע סב חוטא וחייט שהוא בחי' תשובה ותורה ותפלה וחרב נוקמת נקם ברית.

וזהו חגור חרבך קאי על חרב פיפיות דמילה, וגם על חרב נוקמת נקם ברית אם ח"ו אינו שומר הברית כדבעי, שע"י חרב זה נעשה גבור להיות בבחי' איזהו גבור הכובש את יצרו. ועי"ז הודך והדרך הודך בעוה"ז והדרך בעוה"ב, דהנה ארז"ל בילקוט בשם מדרש ניתן ההוד למשה וההדר ליהושע, ובמשה נא' הוד והדר תשוה עליו. והענין הוא דהנה בעת בריאת העולם לבש הקב"ה לבוש דהוד והדר כמ"ש הוד והדר לבשת ולכן הי' אופן הבריאה שיהי' העולם במעלה עליונה והי' גילוי אלקות כמ"ש ויטע כו' בגן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר, וכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וכתי' וישמעו את