תה

ע"פ חגור חרבך על ירך, מאי על ירך דא רשימא קדישא כמד"א שים ידך תחת ירכי. ובילקוט סוף רמז תשמ"ט הביא בשם מדרש תנחומא תן מילה בין יריכך, הודך בעוה"ז והדרך לעולם הבא.

ולהבין זה צ"ל מ"ש ויתפרו עלי תאינה ויעשו להם חגורות, ואיתא במד"ר בראשית פי"ט ארשב"י עה"ד תאינה היתה, ודרש תאינה שהביא תואנה לעולם, ולכן עשו חגורות מעלים של תאינה דוקא לפי שכל אילן לא רצה לקבלם רק התאינה לפי שבו קלקלו הוכרח לקבלם. ועוד שם במד"ר אמר ר' יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט. ולכאו' צ"ל במה שאמר רשב"י שעה"ד תאינה היתה (וכ"ה דעת ר' נחמי' בגמ' ברכות פ' כיצד מברכין) הלא נמשלה תושבע"פ לתאינה דכתי' נוצר תאינה יאכל פרי' ודרשו רז"ל בעירובין דנ"ד [מה תאינה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאינים אף ד"ת כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהם טעם. ובמד"ר נשא פי"ב] מה התאינה נלקטת אחד אחד (שלכן היא פטורה מן הפיאה כמ"ש במשנה כלל אמרו בפיאה כל שהוא אוכל כו' ולקיטתו כאחד, והיינו לאפוקי תאינה שנלקטין אחד אחד) כך ד"ת היום לומד הלכה אחת ולמחר הלכה א', ואיך נאמר שעה"ד תאינה היתה.

אך הענין יובן בהקדם מ"ש מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ופי' בזהר פ' חוקת דקפ"ב שקאי על חובא דאדם קדמאה שעמלו הי' תחת השמש, והיינו בבחי' סיהרא לבד. והענין הוא דהנה כתי' וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקי' פי' שהוי' הוא האלקי' וכולא חד, הגם דכתי' שמש ומגן ה' אלקי' שנמשל שם אלקי' למגן שכמו המגן מסתיר על אור השמש כן שם אלקי' מעלים ומסתיר על אור שם הוי', ויש בשם אלקים ק"ך צירופי אלקי' שבהשתלשלות ג' עולמות בי"ע נמשך מק"ך צירופי' אלו דשם אלקי' יש ודבר נפרד עד שמבחי' מ"ח צירופי' אחרוני' דשם אלקי' נמשך גם בחי' אדמת בני חם, אבל בחי' שם הוי' הוא למעלה מבחי' מקור ליש ודבר נפרד כמ"ש אני הוי' לא שניתי, מ"מ ע"ז נא' וידעת כו' כי ה' הוא האלקי' שכולא חד ובחי' שם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.