שצד

מהו זה המעלה שידור את עצמו ממנו. וגם אם יכול לאסור, א"כ איך יוכל החכם להתיר את הנדר.

אך מקודם צ"ל ענין הקרבנות שקרבן תלוי ג"כ דוקא באמירתו של אדם שמקדיש אותו ואם לא יקדיש אותו ה"ה כמביא חולין לעזרה, וגם כאן צ"ל מה זה תלוי בדבורו של אדם דוקא, וגם צ"ל איך יש ביכולת הקרבן במה שמקריב נפש הבהמה ע"ג המזבח לכפר על נפש החוטאת. אך הענין הוא דהנה כתי' אחור וקדם צרתני וארז"ל אחור למעשה בראשית וקדם למעשה בראשית, והענין הוא דהנה סדר הבריאה מלמטה למעלה שנתהווה בחי' דומם ואח"כ צומח כו' וכמ"ש תדשא הארץ דשא כו', ואח"כ תוצא הארץ נפש חי' בחי' חי, ואח"כ מאמר נעשה אדם, וזהו אחור למע"ב. וקדם למע"ב כמאמר בצלמנו כדמותנו שגם בנפש האדם נמצאי' שני הבחי' ביטול, נפש האלקי' הוא בבחי' ביטול בעצם כי נה"א היא חלק אלקה ממעל נש"י עלו במח', ונה"ב הוא בחי' ביטול היש לפי ששרשו הוא מבחי' פני שור שבמרכבה, אך הוא מבחי' פני אדם שכלול בבחי' פני שור ע"כ גם הוא יכול ליבטל לאלקות. אך כ"ז כשהוא בבחי' נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, אבל כשפגם ח"ו והפסיד את בחי' צלם אלקי' שלו העצה לזה שיביא קרבן ע"ז החטא, והעיקר הוא ע"י תשובה מעומקא דלבא של האדם ומקריב את נפשו הבהמי' שהיא בשרשה מעולם התהו שלפני בחי' התיקון עי"ז ממשיך מבחי' כי לא אדם הוא ועי"ז יכול להמשיך ולתקן מה שחטא ופגם בצלם אלקי' שלו ששרשו מבחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. וזהו אדם ובהמה תושיע הוי' דהיינו ע"י אדם שישוב אל הוי' בעומקא דלבא ומקריב נפש הבהמה ע"ג המזבח עי"ז תושיע הוי' היינו כמ"ש ריח ניחוח להוי' ריח הוא העלאה וע"י התשובה והעלאת הקרבן ממשיך בבחי' הוי' שהוא בחי' אדם וכמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה הוא מראה דמות כבוד הוי' כו'. והנה עכשיו תפלה במקום תמידין תקנו והוא בחי' ק"ש ואהבת כו' בכל מאדך בחילא יתיר שהוא בחי' תשובה.