שצג

וידבר גו' איש כי ידור נדר

בס"ד.

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה הוי' איש כי ידור נדר כו'. וצ"ל ענין הנדרים שאוסר על עצמו דבר המותר ואיך יש ביכלתו במה שאומר קונם עלי דבר זה לאסור על עצמו. וגם למה צריך הנדרים וכמשארז"ל בירושלמי לא דייך מה שאסרה תורה. ועוד לכאורה הרי מצינו בגמרא להיפוך פתח במזבח וסיים בשולחן לומר לך בזמן שבהמ"ק הי' קיים המזבח מכפר עכשיו שאין מזבח שולחנו של אדם מכפר עליו, א"כ המאכל הוא דבר גבוה שמכפר על האדם. הגם שהפי' הוא אם יש עניים על שולחנו, אך באמת גם אם אין עניים ג"כ מכפר מחמת שמברך על המאכל תחלה וסוף, וא"כ במה שאוכל המאכל ומברך עליו מכפר עליו, וא"כ