שצב

וכמו הכסף שיש כמה בחי' כסף וכמה בחי' נחושת ומ"מ הוא גוש א' ולכן לק"מ מאחר שהכל א' יכול להיות בחי' אין קץ.

ה) ועדיין צריך לבאר מ"ש שזה שיהי' המספר בלי מספר תלוי בהמשכת תוס' אור, הענין דס"ר נשמות זהו מצד התכללות ו' קצוות ה' פעמי', א' שישים, ב' שש מאות, ג' ששה אלפי', ד' שישי' אלף, ה' שש מאות אלף, ומ"ש והי' מספר כו' לא יספר היינו ע"י תוס' כי ת"ר אלף זהו בסוד שרש, אבל התוס' יכול להיות בלי מספר, וזהו ע"י המשכה מאוא"ס כי הריבוי לא"ס הוא, כמ"ש בת"ז שמצד הכתר יכול להיות ספי' אין קץ, ובזה יתיישב שיש סתי' בדרושי' פעם איתא שכל מה שלמטה נעשה הריבוי יותר, ופעם איתא יחידות בז"א (או במל') ועשירות באו"א מאות בא"א ורבבות בע"י, אלא שיש ב' בחי' התחלקות הא' בבחי' הפירוד כמו ה' אצבעות וזהו כל מה שלמטה הוא יותר, כמ"ש ומשם יפרד, אבל הריבוי ע"ד שנת' לעיל זהו כל מה שלמעלה יותר. וזהו את מספר ימיך אמלא שרמ"ח מצות הם בחי' מספר רמ"ח איברין דז"א, מ"מ בהגלות נגלות שרשן מבחי' חד ארחא, אמלא מספר זה להיות א"ס בלי מספר וזהו מצותי בלא מספר משא"כ מצות הוי' תרי"ג (י"ל ש' הוי' ו' פעמים יו"ד ה' פעמי' זהו ת"ר בחי' מספר כמ"ש בד"ה ויהיו כל הפקודים (ך"ו) וע"י גילוי חד ארחא מאיר מצותי בלי מספר), ועפ"ז יובן גם התי' הא' כאן בזמן שבהמק"ד קיים שע"י התוס' אור מאיר באצי' בלי מספר ונעשה בבריאה ג"כ בלי מספר, אבל כשאין בהמק"ד מסתלק התוס' אור, כ"א רק מה שבסוד שורש, לכן הוא מספר.

אך הנה גם בחי' אין מספר פירושו שהוא בגדר מספר עכ"פ שלכן נק' ספירות ע"ש המספר רק שיכול להיות בלי מספר, אבל לפני אחד מה אתה סופר דהא דהוא היודע זהו לאחר כמה צמצומים כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ט בהג"ה, והוא ית' פשוט בתכלית כו', וע"ז נא' מי מנה שאינו בגדר מספר, והזוכים לזה הם בע"ת ברגעא חדא, וממשיכי' לבושי' מבחי' מצותי, וזה לך ה' הצדקה ע"י שלנו בשת הפנים בחי' תשו' עי"ז נמשך בחי' הצדקה שכוללת כלליות המצות דמצותי, כי כמו שהוא במצות ה' כמ"ש וצדקה כו' כן הוא בבחי' מצותי, וזהו מקדם שלמעלה מראשית.

וזהו לרוקע הארץ על המים ע"י שתקבל מבחי' קדם והוא ע"י התשו' בחי' וחמישיתו כו' שז"ע מבלי אשר ימצא כו' ראש וסוף. וזהו מי מנה עפר יעקב, יעקב הוא התעוררות רחמי', וכל בשליש עפר ב' פי' הא' ג' שלישי' ג"פ