שפט

ערוך וכו' ואפס בלתך כו') אבל כשאין בהמ"ק קיים נסתלק התוס' ונשאר רק מה שהוא בסוד שרש שזה אינו מסתלק לעולם לכן הוא בבחי' מספר כו'.

אך הנה אפי' בחי' אין מספר פירושו שהוא עכ"פ בגדר המספר דהיינו גם בבחי' ע"ס שנק' ספירות לשון מספר כו' רק שהמספר יכול להיות אין מספר כנ"ל. אבל לפני אחד מה אתה סופר היינו א"ס ב"ה עצמו שלמעלה מעלה מהע"ס וכמ"ש בלק"א ח"ב פ"ט בהג"ה דלא שייך לומר הוא המדע כו' רק אחר הצמצום כו' ועוד צמצם כו' יעו"ש, והוא ית' פשוט בתכלית הפשיטות בחי' יחיד כו' (וע' בלק"ת פ' הברכה בד"ה ואתה הנ"ל בסופו בהג"ה בד"ה גם י"ל). ועז"נ מי מנה כו' שאינו בגדר מספר. והזוכים לזה הוא בע"ת בחילא יתיר בחי' יחידה שבנפש וממשיך בחי' יחיד לכן ברגעא חדא ממשיך לו לבושי' מבחי' מצותי כו' לך הוי' הצדקה ע"י לנו בושת הפנים בחי' תשובה אמיתי' בושת כו', וזהו בחי' ומקדם שלמעלה מבחי' ראשית.

וזהו מי מנה עפר כי לרוקע הארץ על המים ע"י שתקבל מבחי' ומקדם כו' והיינו ע"י תשובה וזה מבלי אשר ימצא כו' מראש ועד סוף כי המל' סופא דכ"ד בחי' ארץ תהי' למעלה מבחי' ראשית כו', ומ"ש עפר יעקב שהתשובה צ"ל ע"י התעוררו' רחמים בחי' יעקב וזהו וכל בשליש עפר הארץ בשליש ב' פי', הא' היינו ג' שלישי' ג"פ ארץ ארץ ארץ שמעורר ג' עולמות בי"ע, הב' בשליש אצבע, הג' בריח התיכון כנז' בינוקא דבלק, וזהו בחי' יעקב רחמים רבים ושלשת תרד מאד כו' עד דוד הגדיל ומבריח מן הקצה התחתונה עד קצה העליונה סגול וסגולתא, וע' ע"פ מחר חדש, וזהו וברחמים גדולים אקבצך, כי ע"י הרחמי' דיעקב שמבריח מן הקצה אל הקצה מעוררי' רחמים רבים רחמים גדולי' כו'.

בס"ד.

(קיצור ורישומי דברים).