שפד

מ"מ נשאר בחי' פסולת קצת לכן מרע"ה לחם לא אכל בהר סיני אף שידע כוונת האכילה כו' והיינו מצד שלא הגיע הזמן להיות ואת רוח הטומאה אעביר כו' (כמ"ש במ"א דלכך הי' תרומת הדשן הוצאת הפסולת כו') לכך גם שם ב"ן היורד בבי"ע לברר אין זה הבירור לתכליתו עדיין שהרי צ"ל בירור שני ע"י שם מ"ה ע"כ צריך סיוע כדי שיוכל לעלות באצי' (וזהו"ע לכה דודי לקראת כלה כו' ליתן לה כח לעלות כו', וכנודע ג"כ מענין שושבינא דמטרוניתא כו') וסיוע זה הוא משם מ"ה פקדת הארץ כי המצות בחי' רצה"ע כנ"ל רעדכ"ר לכן מעוררי' הרצון גילוי אהבה המוסתרת. וכ"ז עתה, אבל לע"ל יהי' עליית המל', וזהו לרוקע הארץ על המים למעלה מבחי' המים והיינו דלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו משא"כ עכשיו אברהם שהוא בחי' מים הוליד את יצחק כו' פקדת הארץ כו' והוא ע"י בחי' תשובה.

ג) ונ"ל לבאר זה עפמ"ש והארץ היתה תהו, ופי' תהו כתב הרמב"ן חומר ההיולי, ובע"ח שמ"א פ"ג מבואר כי ד' יסודות הם או"א זו"נ וההיולי הוא בחי' כתר ובחי' כתר הוא למעלה מכל ד' יסודות הנ"ל, אך הנה נעוץ תחלתן בסופן ויש בבחי' מל' הארת הכתר כמ"ש המגיד מראשית אחרית ומקדם כו', אחרית היינו בחי' מל' ומגיד ל' המשכה מראשית מבחי' חכ' בחכ' יסד ארץ, והנה חכ' מקור יסוד המים ועכשיו הארץ מקבלת ממים שאף שהארץ מצמחת מאין ליש משא"כ המים, מ"מ א"א להיות צמיחה זו מהארץ עד שתשקה תחלה המים כמ"ש וכל שיח השדה כו' טרם יצמח כי לא המטיר (בראשית ב' ה'), כי המ"ן צריך עכשיו להמ"ד. אך לע"ל תקבל מבחי' ומקדם בחי' כתר ואז לא תצטרך להמים, והיינו מקדם יומשך בחי' אשר לא נעשה עדיין כדכתי' הנני בורא חדשה בארץ נקבה תסובב כו' ולא תהי' צריכה עוד למים, וזהו עליית נש"י הנק' ארץ שיהי' למעלה מבחי' מח' שהוא בחי' חכ' רק בחי' ומקדם. וזהו והארץ היתה תהו בחי' כתר, והיינו ע"י בחי' תשובה מעומקא