שפג

ומתחלה יש לבאר ענין ב' יסודות דמים ועפר, הנה עפר הוא שם ב"ן ומים שם מ"ה, וידוע דמ"ה מברר ב"ן, וכן התומ"צ הם לברר ב"ן כי בחכ' אתברירו הוא התורה שכך יהי' הקרבן כשר כו' והקרבן הוא העלאת שם ב"ן [כמ"ש] היא העולה כו', והבירור ע"י חכ' כח מ"ה שבה א"ס ב"ה, וחכמה מלובשת בז"א כי נה"י דאו"א מתלבשי' בז"א (וגם נה"י דא"א מלובש בז"א לכך נק' המצות רעוא דכל רעוין כו' פי' מקור כל הכתרים שלמטה בבי"ע), ורמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברי' דז"א כי ט"ס טפ"ט כו' והחכ' הוא מקור ובנין הרמ"ח מ"ע וזהו שנק' המצות בשם מים שהם בחי' החכ' המרווים את הארץ שם ב"ן, כי לפי ששם ב"ן יורד בבי"ע אך תשוקתו לעלות לאצי' ואל אישך תשוקתך ואני תפלה, והגם כי המים מרוים את הארץ מ"מ ארץ לא שבעה מים כי נתעורר בה התשוקה יותר כו'.

והנה להבין הטעם שצ"ל פקדת הארץ ועי"ז תשוקקיה שא"א לה להתעורר מעצמה בהעלאת מ"ן עד שיושפע תחלה משם מ"ה עליה לעוררה כו', הוא כמו בכל ניצוץ פרטי המלובש בגוף לברר בירורים והבירור ע"י שם מ"ה שיש בנה"א כנודע בפי' מארז"ל מ"ה שנותני' לו כו', וידוע שצריך להיות עזר מלמעלה כמשארז"ל אלמלא עוזרו כו', והיינו מצד שהגוף מחשיך עליו כי הגוף ניזון ממאכלי' גשמיים המותרים שהן מנוגה אף אם אוכל לשם שמים