שעט

אשר הוא גם אינו בגדר מספר כלל, ואיך יגיע לזה זהו ע"י התשובה מעומקא דליבא שלזה א"צ אריכות הזמן בעבודה כ"א כמ"ש בזהר זכאין כו' דהא בשעתא חדא וברגעא חדא, כי התשובה כשהיא באמת לאמיתו מעומקא דליבא די שעה א' ורגע א', וע"ז ארז"ל יש קונה עולמו בשעה א' וארז"ל במקום שבע"ת עומדי' צד"ג אין יכולים לעמוד שם, והיינו מפני שממשיכי' מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' ההארה המתחלקת לתרי"ג ארחין בז"א, שהרי זאת התורה אדם היא בחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם נא' ע"ז הוא מראה דמות כבוד ה', אבל בתשובה כתי' לפני הוי' תטהרו והוא מ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן דהיינו שאינו בגדר מנין כלל, וכמ"ש בס"י לפני אחד מה אתה סופר שאינו בגדר מספר כלל, והוא בחי' יחיד והיינו כי בבחי' אחד שייך חשבון עד"מ האדם הוא אחד ועכ"ז יש בו תרי"ג בחי' רמ"ח ושס"ה, רק שבאדם העליון שזהו בחי' ש' הוי' כי שרית עם אלקי' יכול להיות גם בלי מספר כנ"ל, אבל לפני אחד הוא בחי' א"ס יחיד ומיוחד קודם שמתצמצם להיות כמראה אדם, מה אתה סופר שאינו בגדר מספר כלל פי' גדר מספר הוא כמו חול הים שנא' בו אשר לא יספר זהו מרוב עכ"ז הוא בגדר מספר שלכן נא' והי' מספר שהוא בגדר מספר רק אשר לא יספר, אבל עפר עד"מ הוא גוש שאינו בגדר מספר, ועז"נ מי מנה עפר יעקב שאינו בגדר מספר כלל.

והזוכים לזה הוא ע"י תשובה מעומקא דליבא בבחי' יחידה שבנפש כו', ובאמת הנה גם תשובה זו אינה על עבירות דוקא כ"א כל מי שבחושך הלכו ימיו, וגם הצדיקים שעובדי' כל ימיהם ג"כ צריכי' לתשובה, שהרי הם עצמם הרואי' שאין יום א' דומה לחבירו והרי צריך לשוב ע"ז ועי"ז יהי' כל ימיו בתשובה עד אשר יערה עלינו רוח ממרום ולאתבא צדיקייא בתיובתא, שזהו מה שארז"ל שאני התם דהדר אהדריא קרא יעקב, פי' שלאחר שם ישראל ע"ש כי שרית עם אלקים הדר אהדריא שקראו עוד הפעם יעקב פי' אהדרייא הוא ג"כ ל' תשובה והיינו בחי' לאתבא צדיקייא בתיובתא שז"ע עפר