שעה

לשמה לשם התורה והיינו להיות בבחי' אתדבקות רוחא ברוחא כו', כבי' שניהם מתכסי' בטלית אחת, וגם מוקף ומקיף שזהו יחוד שאין כמוהו כו'.

ד) ובזה יובן פי' ומספר את רובע ישראל לפי ב' הפי', הא' מה שלכאו' נראה שהוא בבחי' מספר (רק שבלעם רצה להכניס עין הרע כמו שפי' רש"י בלק כ"ד ב'), וגם פי' שקאי על מי מנה שפי' שאינו בבחי' מספר כו', דהנה כתי' לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמי', פי' שאפי' בחי' חפץ הוי' שהם המצות הנה בהיותם תחת השמי' הם בבחי' זמן ועת, וכמ"ש בתשו' הרשב"א באלף רנ"ה סוף תשו' צ"ד שהמצות הם בזמן ומקום וכלים. וכן הם בבחי' מספר ג"כ כי מספר וזמן הם בסוג אחד.

והענין הוא הגם דכתיב את השמי' ואת הארץ אני מלא אני ממש דהיינו מהותו ועצמותו כבי' ולא כבודו לבד, אעפ"כ הוא קדוש ומובדל מעליוני' ותחתוני' ואינו נתפס כלל בתוכם ח"ו כתפיסת הנשמה בגוף עד"מ כמ"ש במ"א באריכות, ולזאת לא הי' יכולי' לקבל חיותם מעצמותו ומהותו לבדו. רק התפשטות החיות אשר הקב"ה מחיה עליוני' ותחתונים הוא עד"מ כמו הארה מאירה משמו ית' שהוא ושמו אחד וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו רק זיוו והודו על ארץ ושמים וכו', וההארה מתלבשת בעליונים ותחתונים להחיותם