שעג

נק' בשם מצוה כנ"ל (מצוה היא ש' הוי' כי מ"צ בא"ת ב"ש הוא שם יו"ד ה"א), וזהו ג"כ שם ישראל כי ישראל הוא ר"ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה שס"ר נשמות ממשיכי' ע"י ס' ריבוא אותיות התורה וקיום מצותיה שיהי' בחי' לאתקנא רזא דשמיה כו' דהיינו להמשיך מבחי' שמו הגדול בשארי השמות כמשנ"ת בד"ה ע"כ יאמרו וגו'.

ג) ובזה יובן ענין רובע ישראל, כי הנה רובע יש בו ב' פי' הא' מל' ארחי ורבעי זרית (תילים קל"ט ג') וע' בפי' רש"י בתילים, והוא מל' שנק' מי גשמי' בשם רביעה כמאמרם ז"ל רביעה ראשונה רביעה שני', ואמרז"ל בגמ' ל' רביעה דבר שרובע את הקרקע כו' וכענין מיטרא בעלה דארעא כו' וכמ"ש כי כאשר ירד הגשם והשלג מן כו' כ"א הרוה את הארץ והולידה והצמיחה. וגם פי' רובע מל' ארבע. והענין הוא דהנה נש"י נק' בשם ארץ כמ"ש ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה', וגם לע"ל נק' בשם ארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ, ובחי' מיטרא שהוא בעלה דארעא הוא בחי' התומ"צ וכמ"ש כי כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי, וכמארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת שנק' הקב"ה המשפיע התורה בשם חתן וכנס"י בשם כלה, וההשפעה הוא בחי' התומ"צ שהם הגשם שהוא בעלה דארעא, כי ישראל מתקשראין באורייתא כנודע כו'.

וזהו דכתי' רובע ישראל שקאי על המשכת אוא"ס ב"ה שממשיכים ע"י קיום המצות שהם בחי' מים שיורדי' מגבוה לנמוך להיות פקדת

ארץ כו' שלכן כתי' רובע ישראל שכמו בארץ הגשמי נק' ירידת הגשם בשם רביעה שמרוה את הארץ שתצמיח כו' כן הוא בנמשל בארץ דכנס"י שע"י

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.