שעא

בה"א וקריאתו בחולם כאילו הי' נכתב בוא"ו, והיינו פרי האדמה ופרי האילן כמ"ש מזה בד"ה כי תבואו כו' ושבתה בענין שעורה שהוא בחי' התבוננות בהבראם בה"א בראם נודע בשערי' כל חד לפום שיעורא דילי', וחטה הוא ך"ב אתוון דאורייתא, ובעצרת על פירות האילן כי האדם עץ השדה, הוא התומ"צ שנמשלי' לתבואה בכלל שכוללת תבואת הארץ ופרי האילן, וישראל הם ראשית התבואה כי כמו התבואה אינה נזרעת כ"א בארץ דוקא להיות כי בארץ דוקא מלובש כח הצומח להצמיח קרוב לענין מאין ליש כו' כמ"ש במ"א, ע' באגה"ק סד"ה איהו וחיוהי, כן נק' נש"י בשם ארץ חפץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, להיות כי בהם יש בחי' כח הצומח להצמיח בחי' חפץ הוי' הוא בחי' התורה והמצות כמ"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה, שהרי הם הם העושי' את המצוה שתהי' מצוה כמו תפילין עד"מ אם שקדושתן מרובה מ"מ כשהם מונחי' על השולחן ה"ה נק' רק תשמישי קדושה ולא בשם מצוה רק כשמניחי' אותם בראשו ובזרועו אז הם מצוה כו' ונמצא כי הם הם העושי' למצוה שתהי' מצוה וכמ"ש מזה בד"ה להבין כו' בביאור סש"ב פכ"ג, וכן הוא בשארי מצות כמו ציצית וד' מיני' שבלולב ודומיהם. וז"ש רז"ל במד"ר ס"פ שלח זרע הקב"ה התורה והמצות כדי להנחילם כו' שנק' התומ"צ בשם זריעה, ונזרעו בנש"י כדי להנחילם שהרי הם הם העושי' את המצוה שתהי' מצוה ושכר מצוה היא המצוה בעצמה שתהי' מאירה ומתגלית לעוה"ב כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק יש שפירותיהם בעוה"ז שהוא הארה בעלמא, וגם מה שמאיר בג"ע הוא ג"כ רק הארת המצוה לבד ועיקר גילוי המצוה יהי' לע"ל שיתגלו טעמי תורה וסודותיהם כו' וכמו שפי' רש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו כו'.