שסב

שיהי' מלמטה ג"כ בחי' אהבה רק לה' לבדו דהינו בבחי' מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, וזהו שמע ישראל כו' הוי' אחד היינו בחי' יחו"ע בחי' ועמך לא חפצתי, ואח"כ הוא בחי' בשכמל"ו הוא בחי' יחו"ת, ואהבת את הוי' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך כו' דהיינו בחי' ביטול היש לאין. והנה זה הביטול הוא ג"כ למעלה מבחי' ג"ע שהוא בחי' תבונה השגה, אבל בחי' ביטול הוא למעלה מבחי' השגה, וכמאמר מיכאל כה"ג עומד ומקריב נשמותיהן של צדיקי' ע"ג המזבח שהוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא למעלה מבחי' השגה. והנה זהו העלאה ממטה למעלה, ועי"ז גורם המשכה מלמעלה למטה, והנה סדר ההמשכה תחלה נמשך מבחי' מקיף, וזהו ענין עמוד הגמ"ח שהוא בבחי' וימינו תחבקני שהוא רק בבחי' מקיף, ואח"כ יכול להיות נמשך בבחי' פנימי' וזהו ענין תורה לפי שאורייתא מח"ע נפקת ע"כ הוא עיקר בבחי' ההמשכה, והיינו שבכלל ע"י תורה ועבודה וגמ"ח שהוא ג' ידות עי"ז נעשה ועתה יגדל נא כח אד' שהוא בחי' כח מעשיו הגיד שהוא רק בשתי ידות יד הגדולה ויד החזקה, וזהו מה שפרש"י בכל כחו בכל כוונתו היינו ענין תפלה לפי שעיקר ההמשכה הוא ע"י תפלה שהוא בחי' העלאה, ובבחי' ההעלאה עבודה היא העיקר וזהו שפי' בכל כחו בכל כוונתו וכמו בקרבנות הי' העיקר מחשבת וכוונת הכהן שמחשבת חוץ הי' פוסל כמ"ש במ"א.

ו) ומעתה י"ל פי' התוספות בשם הפסיקתא מה שפי' בכל כחו היינו בקול רם מאי נפק"מ אם אומר בקול רם או בקול נמוך. אך הענין דהנה כתי' וכל קרבי את שם קדשו, וצ"ל מהו ענין וכל קרבי את שם קדשו איך הקרביים משבחי', ופי' בס' חסידים דהיינו ע"י שאומר בקול רם עי"ז מתנענעים כל האברים שלו גם הקרביים ועי"ז יש להם ג"כ חלק בברכה זו, וזהו מ"ש וכל קרבי את שם קדשו. והענין הוא דהנה אנו רואים שיש פרסא המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון הנק' חצר הכבד, ולמעלה הוא בחי'