שס

ואותיות המחשבה נכללים בעצם הנפש ששם הוא בחי' אחדות גמור, וכך עד"מ עד"ז להבדיל הבדלות אין קץ יובן למעלה שכשיתבונן דמה שנתהוו עולמות הוא רק מבחי' אותיות הדבור ואותיות אלו נכללים באותיות המח' ואותיות המח' נכללים באותיות של שמו הגדול ששם הוא בחי' אחדות גמור ואינו שייך שם בחי' פירוד רק הפירוד נתהוה למטה וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים דהיינו ד' מחנות שכינה, ומה שנשתלשל למטה יותר נתהוה יותר פירוד, אבל למעלה שם הוא אחדות גמור. ואריכות ההתבוננות בזה ז"ע המאריך באחד שמתבונן איך שלגבי אותיות שבגילוי עצם הנפש הם כולם בטלים, ועד"ז יובן למעלה כו' ביתר שאת ויתר עז כו', וכמ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים דהיינו גם באמצעיתא שנתהוו עולמות גם עכשיו אין אלקים לפי שנכללים בבחי' ביטול לפי שהוי' הוא האלקי'.

וזהו יהא שמי' רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, דהיינו כשיהי' שמי' רבא מברך דהיינו שמו הגדול לעלם ולעלמי עלמיא דהיינו ג' עולמות בי"ע, וזהו לעלם הוא לשון העלם, אבל כשנמשך בחי' שמו הגדול לא יהי' בחי' העלם כו' דהיינו בחי' אותיות המעלימים, והיינו מ"ש ולתבונתו אין מספר, ועי"ז מאריכין לו ימיו ושנותיו, דהיינו שעי"ז יכול להפוך מחשוכא לנהורא.

ה) והנה כדי שיהי' שמי' רבא מברך זהו ע"י העונה איש"ר בכל כחו לפי ג' הפי' הנ"ל. והנה מתחלה צ"ל הפי' האחרון בכל כחו היינו הגדלה בבחי' כח מעשיו בחי' ועתה יגדל נא כח אד', דהנה כ"ח אותיות דבראשית ברא כו' הוא ב"פ יד, דהיינו מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, וזהו מה שארז"ל נטה שמאלו וברא ארץ נטה ימינו וברא שמים, וזהו ב"פ יד והיינו יד הגדולה ויד החזקה שהוא בחי' חסד וגבורה, לך ה' הגדולה והגבורה, והנה יש עוד בחי' יד הנק' יד רמה, וזהו ענין שם מ"ב דק"ש שכולל ג' ידות, כי ג"פ יד עולה מ"ב, ועי"ז יוכל להיות התכללות המדות כי מצד שני ידות הנ"ל