שנה

ז' תיבות וכ"ח אותיות, וזהו ענין כח מעשיו הגיד לעמו דהנה בראשית נמי מאמר הוא אך הוא מאמר הכללי שכולל כל המאמרות כו' וזהו כח מעשיו שהוא רק מקור ושרש של כל המעשים אשר נתהוו מעשרה מאמרות כו', והנה באישר"מ כו' יש בו ג"כ ז' תיבות וכ"ח אותיות כנגד זה הפסוק כו', וזהו בכל כחו היינו להמשיך תוס' כח בבחי' כח מעשיו וכמ"ש ועתה יגדל נא כח אד' כו' דהיינו הגדלה ותוס' כח בבחי' כח הנ"ל.

והנה להבין כ"ז צ"ל מקודם ענין מארז"ל כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, והנה ענין ימיו ושנותיו, שנותיו הוא שינוי דהיינו שאינו תמיד במדריגה א' רק תמיד הוא בבחי' עולה ויורד פעמים כך ופעמים כך, כי במלאכים כתי' כולם עומדים ברום עולם דהיינו שעומדים תמיד במדריגה א' ואינם נופלים ממנו כו', והנה הגם שלכאו' היא מעלה גדולה במה שאין יורדים מהשגתם, אך מ"מ חסרון הוא במה שאינן עולים ג"כ, אבל בנשמות כתי' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שהולכים תמיד בעילוי אחר עילוי, והנה מאחר שעולים תמיד ע"כ צ"ל מתחלה ירידה דהיינו כמ"ש כי נפלתי קמתי שע"י נפילה דוקא יכול להיות קימה, וע"כ אנו רואים שאדם תמיד הוא בבחי' עולה ויורד דהיינו שבעת התפלה הוא מקושר לאלקות כו', ואחר התפלה יכול להיות מקושר בהבלי עוה"ז וכן בעת התפלה גופא אינו שוה פעם מתפלל בכוונה עצומה ופעם אינו כך, והיינו לפי שצריך להיות עלי' ע"כ צריך להיות מתחלה ירידה, והנה תכלית השינוים האלה היינו כדי שיבא לבחי' לדוד בשנותו את טעמו דהיינו אתהפכא מחשוכא לנהורא, ועי"ז יגיע לבחי' לפני אבימלך, מלך הוא בחי' מקור העולמות מל' מכ"ע אבל אבי מלך היינו מקור המלוכה כו', וזהו ענין שניו. והנה ימיו הוא ג"כ כנ"ל, דהנה איתא בזהר דאין יום בלא לילה, והנה יום פי' רבינו שהוא כמ"ש ואורח צדיקים כאור נוגה