שנג

ושכר עבירה כנגד הפסדה (הפסד מצוה שמתבטל מריוח, או צדקה שמחסר ממונו, ושכר עבירה שלא להשתכר בעבירה עכשיו כנגד הפסדה שיפסיד יותר לעתיד, רשב"ם), תבנה ותכונן אם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן לעוה"ב. והקשה בחא"ג שינוי הלשון תבנה בעוה"ז ותכונן לעוה"ב.

אך הענין הוא דעיקר הבנין הוא בעוה"ז וכמ"ש היום לעשותם, ועי"ז תכונן מל' כן ובסיס (ובל"א גרונט פעסטיקין) לעוה"ב. וגם י"ל מל' והשיבך על כנך (ואם כי כן ל' בסיס ול' מכון בשני ראשים יחשב בקורק' ובש"י מ"מ בחד שורש הם, (וגדולה מזו מצינו בדרז"ל בענין שמות ושמות הגם שהם שני שרשים) וכדפי' בסדור בהקדמה בד"ה הקל בענין כן צדקה לחיים (משלי י"א י"ט) שהוא ל' בסיס ומכון כדפי' רש"י במלכים, ור"ל שהצדקה היא מכון לחיים עליונים הנמשכים מאור פני מלך חיים א"ס ב"ה לעוה"ז הגשמי, והיינו מפני כי צדקה בכלל גמ"ח יחשב שזהו מדברי' שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז כו'). וכל זה הוא ע"י באו חשבון לחשוב חשבונו של עולם הוא ירידת הנשמה בגוף שהוא ירידה עצומה להתלבש בגוף גשמי ונה"ב אך זהו לצורך עלי' שע"י היות הנשמה בגוף גשמי ונה"ב דוקא ועכ"ז תקיים תרי"ג מצות עי"ז מתעלית לאשתאבא בגופא דמלכא.