שמח

ובזה יובן מ"ש ועשיתם אותם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, והיינו שע"י המצות ממשיכים אוא"ס בבחי' מדות כמו למשל ע"י מדת החסד דהיינו מצות צדקה וכדומה עי"ז ממשיכים אוא"ס בבחי' מדת החסד וע"י איזהו גבור הכובש את יצרו עי"ז ממשיכי' אוא"ס במדת הגבורה, וא"כ אינו מובן למה נאמר כאלו עשאוני בכ"ף הדמיון לבד שבאמת ע"י המצות עושין וממשיכי' אוא"ס במדות כו' (וכמשי"ת לקמן בענין המצות שנק' אברים לבד מה שהם כלים כו'), אך הענין הוא דזה שע"י המצות ממשיכי' אוא"ס בבחי' מדות כנ"ל זהו רק בחי' איהו וגרמוהי שנעשה יחוד הכלים אבל מה שא' מעלה אני עליכם כאלו עשאוני היינו שמעלה אני עליכם כאלו עשו יחוד האורות בחי' איהו וחיוהי חד כנ"ל.

והנה האריז"ל פי' בע"ח שאיהו וחיוהי הוא קאי על בחי' חכ' ע"ש והחכ' תחי', ואיהו וגרמוהי חד קאי על בחי' מדות, והענין הוא דהנה יש הפרש גדול בין בחי' חכ' לבחי' מדות, דהנה מדות אינו שייך רק לזולתו אבל לעצמו אינו שייך כלל בחי' חסד או גבורה רק המדות הם לזולתו כשעושה חסד עם חבירו כגון גומל חסדים נק' חסדן, משא"כ חכ' שייך גם לעצמו שמשכיל השכלות דבר חכ' כו', וכך למעלה בחי' מדות אינו שייך רק לעולמות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, משא"כ עצמות אוא"ס קודם שנעשה מקור לעולמות אינו שייך לומר כלל בחי' חסד כי על מי יתחסד או ירחם, כי על מי יהי' נקרא רחום וחנון כו', וזהו מ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שבחי' רחמים וחסדים אינם רק לעולם כנ"ל. אבל בחי' חכ' הוא למעלה מבחי' עולמות וכמשארז"ל על התורה שאלפיים שנה קדמה לעולם שנא' אאלפך חכ' אאלפך