שמז

לשון חיות דהיינו אור וחיות של הכלים, וגרמוהי הוא בחי' הכלים כי גרמי הוא לשון עצמות כו' שהם כלים.

ולהבין פי' וענין הכלים, הענין הוא דהנה ידוע שיש ע"ס חסד גבורה כו', והנה חסד וגבורה הם שני הפכים ממש, ונודע כי אוא"ס הוא בתכלית היחוד ממש שהוא אחדות פשוטה וא"כ איך שייך לומר באוא"ס חו"ג כי לאו מכל אינון מדות איהו כלל אך באמת באוא"ס עצמו אינו שייך כלל לומר חו"ג רק מה שאנו אומרים שיש ע"ס חו"ג כו' זהו רק בהכלים שהוא בחי' כלי החסד כלי הגבורה, אבל באור אין בו בחי' מדות כלל כי הוא אור פשוט כו'. ומה שמבואר בכ"מ שכשיש המשכת גילוי אוא"ס במדות בבחי' תוס' וריבוי אזי נעשה אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד וכמו ב' פרשיות דק"ש שפרשה ראשונה הוא אור החסד בכלי הגבורה ופ' שני' הוא אור הגבורה בכלי החסד דמשמע מזה שבאור ג"כ יש בו התחלקות חו"ג שנק' אור החסד כנ"ל, היינו ג"כ מצד הכלי שהאור נשתנה לפי גוון הכלי אבל בעצם האור אין בו התחלקות כלל רק כשנמשך האור בהכלי אזי נעשה לפי גוון הכלי כו' וכשנמשך המשכת גילוי אוא"ס בתוס' וריבוי אזי נכלל האור שבכלי בעצמות האור וע"כ יכול להיות אחליפו דוכתייהו כו'. והנה לזה אמר אף שמצד הכלים יש בחי' התחלקות חו"ג אעפי"כ איהו וגרמוהי חד בהון שנתייחד בהם ביחוד גמור כמו למשל שאנו רואים בנפש האדם שנתייחד באברי הגוף ביחוד גמור שאין לחלק ולומר שהם שני דברים גוף לבד ונפש לבד רק שהם נעשים דבר אחד ממש כנ"ל, וכך למעלה איהו וגרמוהי חד שנתייחד בהם ביחוד גמור ואמיתי כנ"ל.

והנה איהו וחיוהי חד הוא יחוד למעלה יותר מבחי' איהו וגרמוהי לפי שבחי' איהו וגרמוהי כבי' הם בעצם שני דברים רק שמתייחדים כמו למשל נפש האדם בגוף שהם בעצם שני דברים רק שמתייחדים, אבל איהו וחיוהי חד הוא יחוד בעצם והיינו כמו למשל זיו השמש בשמש שהזיו הוא מעין המאור ממש והוא דבר אחד ממש רק שהוא זיו לבד אבל מ"מ הזיו הוא מעין המאור כו' וזהו איהו וחיוהי חד. והנה ע"י המצות שהם רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא עי"ז נעשה איהו וגרמוהי חד שהוא בחי' יחוד הכלים כנ"ל, משא"כ ע"י התורה אורייתא וקודב"ה כולא חד שהוא בחי' איהו וחיוהי חד.