שמ

בבחי' דירה בנש"י, וגם לדורותם לשון נצחיית היינו שיתגלה מלמעלה מהזמן בזמן, שגם בבחי' הזמן יתגלה בחי' שבת שהוא בעצם למעלה מהזמן שלכך מונים כל יום ראשון שאחר שבת יום ראשון כו' (וענין גילוי זה מלמעלה מהזמן בזמן מבואר הפי' בתניא ח"ב גבי שילוב הוי' באדנות). והמשכה זו זהו לעשות את השבת וזהו ע"י מי שטרח בע"ש כו' ויש בזה ב' בחי' האחד ע"י התפלה שהוא עליי' נה"ב שנלקחה משמרי האופנים להיות ע"ד והאופנים ברעש גדול ועיקר הרעש מחמת כי קדוש כו'. והב' ע"י ביטול היש לאין בכל מעשה המצות שעי"ז נמשך גילוי אוא"ס ב"ה ממש. והגילוי הוא בב' בחי' מקיפים ופנימיים, שע"י ביטול היש לאין הוא גילוי הפנימי', וע"י רעש גדול בחי' מאדך בלי גבול הוא גילוי המקיפים. ודרך כלל גם התפלה עצמה כלולה מב' בחי' אלו שהרי הכח להתפלל נמשך מבירורי המאכלים שנעשה מהם חיות פנימי ואח"כ נמשך מזה בחי' רעש גדול אשר זהו בחי' מקיף כו' כנ"ל.

והנה ע"י גילוי בחי' אור א"ס ממש עי"ז יוכל להיות עליות הנשמות בבחינת לאשתאבא בגופא דמלכא, שמקודם נמשכו מבחי' לבושין, ושיוכללו בבחי' גופא זהו ע"י גילוי א"ס ב"ה עצמו (וכמו קי"ס שהים יהפך ליבשה זהו בעתיקא תליא כו' אדון הנפלאות וזהו לידת הנשמות שהאצי' יומשך בבריאה, ועד"ז ג"כ עליות הנשמה בבחינת לאשתאבא בגופא צ"ל ע"י המשכת אור א"ס ממש). ולכן זהו דייקא ע"י קיום התומ"צ בעשיי' גשמיות שע"י בירור נה"ב וביטול היש לאין עי"ז דוקא נמשך גילוי א"ס ב"ה ממש, כמו והחיות נושאות את הכסא ובחי' אדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא כו'. או כענין העלאת מ"ן דוקא מהתחדשות כמו צפור המדברת כו'.

ובזה יובן ענין התחברות ב' העצים עץ החיים ועץ הדעת בשבת, כי הנה עץ החיים הוא בחי' חכמה עילאה כדכתי' והחכ' תחי', ואורייתא דמחכמה