שלד

אחוריי' וחיצוני' בחי' זיו והארה בעלמא כו'. אבל בג"ע מאיר בחי' פנימי' אוא"ס, הגם שהוא ג"כ בחי' זיו אבל הוא השגת המהות ממש, משא"כ בכללות העולמות אינו מאיר השגת המהות דהגם שמשיגין אלקות אבל הוא רק השגת המציאות לבד, וכמו מבשרי אחזה אלקה שאעפ"י שמשיג שיש נפש המחי' אותו אך מ"מ אין זה רק השגת המציאות לבד שהרי אינו משיג מהות הנשמה איך ומה היא, וכך למעלה אעפ"י שמשיגין אלקות אך זהו רק בחי' השגת המציאות לבד וכמו למשל שאנו רואים את הגלגלים שהם עגולים בודאי לא יתכן לומר שגם החיות הרוחני הוא בתמונת העיגול הנ"ל, אך אעפי"כ צ"ל שמעט התדמות יש לו כיון שהתפשטות החיות הוא לפי ערך תמונת הכלי המקבל החיות, והיינו שצ"ל שהחיות נמשך נמשך מבחי' אופנים שהוא בחי' אופן בתוך אופן בחי' עיגולים, אך זהו רק בחי' השגת המציאות לבד שמשיגין שעל כרחך צ"ל כך כו' אבל אין זה השגת המהות כו', משא"כ בג"ע מאיר זיו השכינה בגילוי בבחי' השגת המהות ממש, והטעם לפי שבבחי' ברה"ע אינו מאיר רק בחי' ו"ק דמל' כו' שששת ימים עשה הוי' כו' ששה מדות עליונות, משא"כ בג"ע מאיר כחב"ד דמל' ע"כ שם משיגי' מהות ועצמות אוא"ס כו', וזהו משארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי לפי שהוא תענוג עד אין קץ אשר כדאי כל יסורי גיהנם כדי לזכות לתענוג זה, אפי' לתענוג שבג"ע התחתון כו'.

וזהו מ"ש באור פני מלך חיים שבג"ע שמאיר פני מלך פנימי' אוא"ס, הוא חיים ששם הוא בחי' חיים נצחיים, והיינו לפי שבעולם יש ג"כ בחי' מות כו' וכמ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כו' שהוא בחי' גשמיות שהגשמיות נק' מות כו', אף שמהגשמיות משיגים את הרוחני', אך מ"מ הוא רק השגת המציאות לבד לפי שברה"ע נמשך מבחי' אחוריי' וחיצוני' וישב ה' מלך לעולם, אבל בג"ע הוא בחי' חיים נצחי' שאין שם גשמי' כלל, וע"כ שם הוא בחי' השגת המהות ממש לפי שאין דבר מעלים ומסתיר כלל, וע"כ באור פני מלך חיים, והיינו כמו שבפנים של אדם מאיר פנימי' הנפש כמו ראי' ושמיעה וריח ודבור כו' משא"כ באחוריי' אין שם רק עור ובשר, כמו"כ בג"ע מאיר שם בחי' פנימי' אוא"ס כו', וזהו באור פניך כו'.