שלא

פי' אלקיכם הוא בחי' חלק הוי' שישנו בכל נשמה כמ"ש כי חלק הוי' עמו, והוא בחי' אלקות שבנשמה שזהו בחי' ח"י בחי' מקיפי' שבנשמה כנ"ל, והעון נעשה מסך מבדיל לבלי יניח לחבר את שורש ומקור הנשמה היינו בחי' נשמה לנשמה בחי' אלקות שבנשמה לנר"נ הוא בחי' הנשמה שמלובשת בגוף כו', וזהו כמשא כבד. והענין הוא ע"ד מ"ש במדרש ע"פ כבד לב פרעה, שהלב נעשה כבד, והענין הוא כי הנה אנו רואים שחצר הכבד מפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון, אברי הנשימה הם בחי' לב וריאה שהם תכלית הרוחני' שרוח החיים הוא בלב כו', משא"כ כבד וקרביים הם בחי' אברי המזון שהם תכלית הגשמי' ויש חצר הכבד המפסיק ביניהם כו', ולמעלה זהו מ"ש יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים כו' כי מים מצמיחים כל מיני תענוג ויש מים עליונים שהם בחי' תענוג עליון מהשגת אוא"ס בג"ע וכמ"ש ונהר יוצא מעדן שהם בחי' מים עליונים, ומים תחתונים הוא בחי' תענוגי' גשמי' וזהו בחי' כבד כו', ופי' כבד לב שהלב נעשה כבד שנעשה תערובות טו"ר והתגבר הרע על הטוב, וזהו ג"כ כמשא כבד יכבדו שנעשה למעלה בחי' כבד פי' תערובות טו"ר, וזהו בחי' כובד ראש.

והנה העצה לזה זהו משארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופי' רש"י הכנעה ושפלות, והיינו בחי' מרירות על הריחוק ויתעורר ברחמי' ע"ז, ועי"ז שמעורר הרחמים עליו עי"ז מגביה את הנפש למעלה וכמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי, שע"י רחמים רבים עי"ז ואביא אתכם אלי לעצמותו ומהותו ממש כי בריח התיכון מבריח כו', והוא בחי' תשו"ת הקודמת לתשו"ע שהוא בחי' תפלה. וזהו ג"כ ענין נתינת הצדקה קודם התפלה והיינו כמ"ש וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו שע"י הצדקה עי"ז נמשך וכובע ישועה בראשו כי ישועה הוא בחי' שע"ה נהורין עילאין וכמ"ש וישע ה' אל הבל שהוא בחי' שע"ה נהורין כו', וכובע ישועה הוא מקור כל הישועה שהוא בחי' מקיף העליון שהוא מקור שממנו נמשך כל ההמשכות הנמשכין בראשו בבחי' מוחין עליונים כו'.

וזהו מ"ש נשא את ראש כו', וכן שאו את ראש כו' לגולגלותם, שענין נשיאת ראש הוא להגביה את הראש שלא יהי' בבחי' כובד ראש, כ"א בבחי' הכנעה ושפלות שזהו בחי' כובד ראש בקדושה ועי"ז יומשך להיות