שכו

ומצמצם א"ע כביכול להאיר בבחי' גבול, ובחי' גבול זה קשור ומיוחד בהבלתי בע"ג ממש כמו שהי' בברה"ע שנתהווה ממכ"ע ע"י כח הכל יכול הסוכ"ע דוקא כנ"ל. וכיון שכן אין ללמוד ולערוך מהדעת שבנבראים שמשתנה ע"י ההשגחה לדעת שבע"ס אף שהוא בחי' גבול לגבי הא"ס כיון שזהו מה שהא"ס מצמצם א"ע בבחי' גבול א"כ מצד א' הוא גבול ומצד א' יש בו הארת א"ס כו' היינו מה שנמשך מא"ס ממש וקשור ומיוחד בו שלכך נבה"ע ע"י הע"ס שהן הן העשרה מאמרות אף שברה"ע הוא נמשך מיכולת בלתי בע"ת דוקא, וא"כ מה דמיון וערך יש לזה מהדעת והחכ' שבנבראי' שהוא באמת בעל גבול ולא מיני' ומקצתי' מהגבול דע"ס שזהו מה שהא"ס מצמצם א"ע להאיר בבחי' גבול).

ובכ"ז יובן ענין חג השבועות ע"ש עיקר השבועה שאז קיום השבועה ע"י מ"ת חצבה עמודי' שבעה, ז' ספרים דתושב"כ, גם שיתא סדרי משנה עם תושב"כ הם ז', ושרש הז' הוא מבחי' השבועה, שבועת אמת, תורת אמת היתה בפיהו ומשביעין אותו תהי צדיק מבחי' עולם התיקון ואל תהי רשע שהרשע מקבל מעולם התהו בחי' נקודים וברודים אבל משביעין ל' רבים שהוא שרש השבועה בעקודים שעקוד בכלי א' [משם נמשך] למטה בנקודים וברודים. וז"ע ויצא יעקב מבאר שבע מבארה של שבועה ומשרשו ומעומקו של השבועה תתן אמת ליעקב כו' אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כו', ולכן התורה מתחיל באמת כמ"ש ראש דברך אמת אל"ף דאנכי מ"ם דמאימתי קורין הוא תושבע"פ, והגמ' ברכות מתחלת תנא היכי קאי כו' שהוא התי"ו בחי' אמת אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים.