שכה

פעולה מוגבלת ע"פ עבודת בני אדם כי הכל לפי רוב המעשה יורד ההטבה וההרעה, וכמו"כ בריאת העולם לא היתה אלא בפעולה מוגבלת ולא לפי רוב יכולתו בלתי תכלית, כי אלמלא ברא בכל יכולתו היו הבריות ג"כ בלתי תכלית. א"כ היוצא מכל אלו שבשתי בחינות יש לנו להתבונן ברצונו, מה שהי' יכול לרצות והוא בלתי תכלית ושיעור, ומה שרצה והוא בשיעור ותכלית. ועתה יש לנו לשום שמות לאלה המדריגות, והשמות ששמו המקובלים לאלה הב' בחינות שזכרנו הם אין סוף המורה על הרצון שהוא ביכולתו והוא בלתי סוף ותכלית, ומה שרצה ע"ד תכלית נקראים ספירות והן כמו החסד והרחמים וכיוצא בהן, והן הן מדות הרצון המוגבלות שרצה בהן לברוא את העולם ולהנהיג בהן עולמו, עכ"ל. וכמדומה שכן כתוב בספר שער השמים דכיון שהא"ס הוא כל יכול א"כ ודאי יש בו ג"כ כח הגבול להשפיע בגבול ותכלית, וזהו"ע הספי' שהן כחות אלקיים אלא שהן בבחי' גבול ותכלית לגבי הא"ס שהוא בלתי גבול ותכלית. וקרוב לזה מבואר במד"ר בראשית פ"ד בענין מה אם אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה כו' ע"ש. ובלשון חסידות נק' ב' בחי' אלו סוכ"ע וממכ"ע היינו מה שמאיר ומשפיע בבחי' גבול ותכלית נק' ממכ"ע והן הן הע"ס הנמשכים מן הקו, ומה שמאיר בלי תכלית וגבול נק' סוכ"ע.

אך מ"ש החוקר ומקובל שברה"ע לא היתה אלא בפעולה מוגבלת יש חסרון בדבריו כי ודאי העולמו' והנבראים הם בעלי גבול ותכלית ואעפ"כ כח הבריאה זהו ודאי בחי' כל יכול ובלתי תכלית כנודע שענין התהוות יש מאין אף שהיש הוא בעל גבול עכ"ז כח בריאה זו הוא רק מא"ס ב"ה הכל יכול, וזהו"ע הסוכ"ע שמאיר בבחי' מקיף בממכ"ע, רק שהתפשטות החיות המלובש בהעולמו' בבחי' פנימי' הוא בגבול ותכלית וגם המקור של התפשטות החיות הזה שהוא בחי' הע"ס הן בבחי' גבול לגבי הא"ס כנ"ל (וכמשנ"ת כ"ז בד"ה יביאו לבוש מל' ובהתוס' ביאור ע"ש) ועד"ז ג"כ בענין ההשגחה שבחי' סוכ"ע מאיר ומשגיח ע"י הממכ"ע, וזהו"ע כי אל דעות שב' הבחי' דדעת עליון ודעת תחתון הכל א' ואין ב' בחי' נפרדים ח"ו כ"א כל רגע מאיר מבחי' דעת עליון בדעת תחתון דהיינו ע"י צמצום כמשל הנז' במדרש רבה שם. וכיון שכן שפיר י"ל שגם בבחי' ד"ת שמבחי' הע"ס אין שום שינוי ע"י ההשגחה עם היותו בבחי' גבול שהרי אין גבול זה דומה ח"ו לנברא בע"ג כ"א זהו מה שהא"ס משנה