שכד

שכן הרי הוא קרוב לעשי' כמו לאצי' ממש ולכן שפיר שייך ההשגחה גם בדצח"מ דעשי' כמו בעולמות עליונים מעצמו' אוא"ס, וזהו המגביהי לשבת ע"כ הוא משפיל א"ע לראות בשמים ובארץ בהשוואה א'. ועמ"ש מזה בד"ה ששים המה מלכות כי מה שהוא בבחי' עו"ע פועל שינוי זה בזה ע"כ אמרו שהוא רם על כל גוים ואינו משגיח כו' משא"כ בבחי' סוכ"ע שהוא קדוש ומובדל ואין העולמות פועלים בו שינוי לכן במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו להשגיח גם בשפלים דוקא, ע"ש.

(והנה צ"ל דבאמת יש השגחה ג"כ ע"י הע"ס (כמ"ש ע"פ ארדה נא ואראה) וע' בפרדס שער א' פ"ט שביאר שהשגחה דוקא ע"י ע"ס, וז"ל כי אחר שהאחד הפשוט לא ישיגוהו שינוי איך ישגיח בענינים חולפים, וכן אחר שהוא אחד איך ישגיח על סוגי המינים כי יחייב הריבוי כנודע, ולזה יוכרח להאמין בספירות ואם לאו יכפור ח"ו כאשר טעו רבים בסילוק ההשגחה הפרטי' ובעניני' האלה שאין ראוי להעלותם בכתב עכ"ל. ובשער עצמות וכלים פ"ד כתב כי מדת הדעת היא דעתו של הבורא שהוא יודע בו ומתוכו עכ"ל. והנה הע"ס הן אחר הצמצום והקו אשר משם ואילך הוא סדר ההשתל' וא"כ בבחי' ההשתל' לכאורה ההשגחה פועל שינוי, אלא דעם כ"ז אין זה פועל שום שינוי בא"ס ב"ה היודע ומשגיח ע"י הספי', ולכן אמרו גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם כו' (וכמ"ש מזה ע"פ ארדה נא).

אך באמת י"ל שאפי' בהע"ס אין שינוי כלל, רק מתחלה נקדים מ"ש במ"א בביאור דלבבתני שיש ב' בחי' דעת הא' דעת עליון והב' ד"ת שהם בחי' סוכ"ע וממכ"ע ויש השגחה מבחי' ד"ע וסוכ"ע שלא ע"י הע"ס כלל ודלא כהפרדס וזהו"ע גלוי וידוע כו', וזהו"ע עינא פקיחא דעתיק יומין, רק שלהיות נמשך ההנהגה בעולמו' הוא ע"י הע"ס, וההשגחה מבחי' ד"ת בחי' ממלא כל עלמין.

וגם לקרב אל השכל ענין ההשגחה ע"י הע"ס ושהם אלקות ממש, נקדים מ"ש בספר חוקר ומקובל ואע"פ שאין דבריו מכוונים לגמרי ע"פ חסידות רק קצת דבריו אמת, וזה לשונו דף ד' סע"א וע"ב, גם אתה מודה שהוא כל יכול בלי שום גבול ותכלית, ואעפ"כ מצאנו שעתה פועל פעולת תכלית, ופועל