שכא

הכלי, שבקטן המוח קטן כו' ומחמת זה גם כח השכל המתלבש בו הוא בקטנות (ועמ"ש מזה בד"ה פתח אלי' בפ' וירא). ומזה יובן ענין הגלגולים שנפש האדם מתגלגלת בבהמה או אפי' בדומם ועכ"ז הבהמה היא בהמה, והיינו כי גם באדם עצם הנשמה אינה מתלבשת באברי הגוף רק הארה ממנה כנ"ל שהארת כח הנשמה הוא המלובש במוח ולא עצם כח החכ', ועד"ז בכל הכחות. והנה בבהמה לפי שאין כלי הגוף שלה מוכנים לקבל גילוי הארת החכ' ע"כ אין זה מאיר בה אע"פ שהנשמה מלובשת בה שמ"מ הנשמה מלובשת שם כמו שגם באדם היא מלובשת אע"פ שעצמות ע"ס שלה אינם מאירים בגוף כנ"ל, רק בבהמה מאיר בחי' כח החי הכלול בנפש השכלית כדלקמן והוא מתלבש ומאיר בנפש החיונית שבבהמה. ועוד יובן ענין התלבשות שאינו מאיר בגילוי דוגמת הגלגול כמו כשכותב השכל נמצא השכל מלובש באצבע ועכ"ז אין זה אור וגילוי כמו התלבשו' השכל במוח, והיינו לפי שהאצבע אינו כלי לקבל אור השכל בגילוי ממש כמו המוח (ועד"ז הרצון ברגל שתומ"י שירצה לנענע רגלו תתנועע הרגל וכמ"ש במ"א).

ועד"ז יובן למעלה ענין אורות וכלים כמו אור החכ' המלובש בכלי החכ' זהו עד"מ מכח השכל המלובש במוח שדוקא מצד התלבשותו בכלי החכ' נק' כח החכ' כנ"ל במשל שדוקא מצד התלבשות הארת כח השכל במוח נק' כח המשכיל השכלות גשמיים, כך מה שחכ' דאצי' הוא שרש ומקור להשפעת החכ' שבעולמות אבי"ע זהו רק מצד התלבשות האור בכלי החכ'. והנה אור זה הוא רק הארה מבחי' החכ' דאוא"ס שלמע' מאצי' הנק' מו"ס דעתיקא או חכ' דעקודים אשר בחי' מו"ס אינו בערך כלל גם להיות מקור