שיח

כו'. ופי' מהיכן זכו לשון זך ע"ד שמן זית זך, שהו"ע זיכוך ובירור להיות נמשך בהם גילוי שם הוי', ולכן הוי' אלקינו הוא קבלה על דיבור אנכי הוי' אלקיך והוי' אחד הוא קבלה על דבור לא יהי' לך כו' שהו"ע זכו ישראל ע"ד שארז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תומ"צ כו' שהו"ע זיכוך ובירור שיזככו ויתבררו שיהיו כלים לקבל גילוי אלקו' בקרבם עד שהוי' אלקינו שלנו ממש כו'.

ובזה יובן מה שתושבע"פ מתחלת בק"ש מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן כו' והקשו המפרשים למה פתח תושבע"פ בק"ש דוקא, אך לפי המדרש הנ"ל יש לתרץ כי ישראל זכו לק"ש ממ"ת מאנכי הוי' ולא יהי' לך כו' ע"ז הי' הקבלה הוי' אלקינו הוי' אחד, והיינו כמו במ"ת פתח באנכי הוי' כו', כמו"כ תושבע"פ שמקבלת מתושב"כ מתחיל התנא בק"ש מאימתי קורין את שמע כו', ולזה רמזו רז"ל תנא אקרא קאי כו'. וגם בזה יתורץ למה מתחיל במ"ם מאימתי ולא אמר אימתי ומסיים במ"ם ה' יברך את עמו בשלום, כי ב' ממי"ן הוא כנגד מ' יום דלוחות ראשונות ומ"ם יום דלוחות אחרונות כו'.

ומעתה יש לפרש למה קאמר מאימתי קורין את שמע כו' משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן כו', מה שייכות זל"ז, והענין כי תרומה הוא תורה מ' היינו התורה שניתנה למ' יום כו'. וגם שיעור תרומה עין יפה א' מארבעים כו', וארז"ל משה הוסיף יום א' מדעתו ומשה נהג בה טובת עין ונתנה תושבע"פ לישראל כו', והענין כי ג' ימים בחי' חב"ד ודעת נחלק לחו"ג שז"ע יום אחד מדעתו שנחלק הדעת לחו"ג בכדי שיהי' נמשך תושבע"פ שניתנה למשה, ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל שז"ע בחי' עין יפה א' מארבעים כמו תושב"כ שניתנה לארבעים כך תושבע"פ מתחלת במ"ם, ושיעור