שטו

כולל כל המ"ט שערים כו', וע"י שבעה שבועות של ספה"ע נמשך אח"כ בחי' שער הנו"ן שהוא כולל כל המ"ט שערים כו', וזהו מ"ש תספרו חמשים יום והלא אין סופרים אלא מ"ט, אלא מפני ששער הנ' אין יכולים לספור רק שע"י שסופרין מ"ט יום עי"ז ממילא נמשך שער הנ' כו'.

וזהו מ"ש והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים, והענין הוא דהנה איתא בזהר ע"פ וביום הביכורים דא הוא נהר היוצא מעדן, ולכאורה אינו מובן מה שייך הנהר היוצא מעדן לביום הביכורים, אך הנה איתא בגמ' ונהר יוצא מעדן מה שמו של הנהר יובל שמו, והנה יובל הוא שער הנ' דבינה כי יובל הוא שנת החמישים שהוא עלמא דחירו, ויובל הוא מל' יובילו מלכים שי, יובילו שי למורא, שהוא העלאה למעלה מאד נעלה, וזהו שפי' בזהר וביום הביכורים דא הוא נהר היוצא מעדן כי בשבועות הוא התגלות שער הנ' דבינה, וזהו שנא' וביום הביכורים שהוא מל' בכור והיינו כי בשער הנ' שם יעקב הוא הבכור כמו שעלה במחשבתו הקדומה (לפי שבשער הנ' דבינה הוא התגלות ע"י שלמעלה מתהו ותיקון כו' שהם ס"ג ומ"ה), וזהו והניף ידו על הנהר שהוא שער הנ' ואז והכהו לז' נחלים דהיינו שנמשך התגלות בחי' התורה שהוא חצבה עמודיה שבעה, שבשבועות שהוא התגלות שער הנ' אז הי' מ"ת כו'. וזהו מ"ש ועשית חג שבועות שע"י ספה"ע שסופרין שבעה שבועות עי"ז מתגלה אח"כ שבעה שבועות עליונים יותר משער החמישים דבינה כו' כנ"ל.