שה

ו) ובזה יובן הקושיא מ"ש ועשית חג שבועות, שהרי כבר ספרו את השבעה שבועות, אך הענין הוא דמ"ש ועשית חג שבועות אינו קאי על השבעה שבועות שספרו מקודם אלא הוא שבעה שבועות אחרים. והענין הוא דהנה כמו שמבואר לעיל בפי' ובשמו תשבע שע"י שבע ביום הללתיך שהוא ענין העלאת ז' היכלות דבריאה עי"ז נמשך מלמעלה המשכת שבעה דרגין עילאין כך ע"י שבעה שבועות של ספה"ע עי"ז נמשך שבעה שבועות עילאין (כי היינו הך עם הנ"ל, רק ששם הם רק שבע וכאן הוא שבעה פעמים שבעה שכל א' כלול משבעה). והענין הוא דהנה כתיב וספרתם לכם, וספרתם הוא ל' ספיר ובהירות, דהיינו לברר ולזכך את המדות וזהו והניף את העומר, כי העומר הוא שעורים ושעורים הוא מאכל בהמה, דהנה בהמה נק' חיות המרכבה וכמ"ש והאופנים וחיות הקדש שנקראו בשם בהמות וחיות, ושעורה הוא מאכל בהמה, כי שעורה הוא בחי' שעור ה' שהוא בחי' בהבראם בה' בראם, ושעור ה' היינו מה שנמשך לפום שיעורא דילי', והנה נה"ב שרשו ג"כ מחיות המרכבה שנק' בשם בהמה, וע"י שעורה שעור ה' דהיינו התבוננו' שמתבונן כל אחד ואחד לפום שיעורא דילי' נתהפך נה"ב.

וזהו ענין משארז"ל הרואה שעורים בחלום מוחלין לו עוונותיו שנא' וסר עוונך וחטאתך תכופר, ולכאורה אינו מובן מה שייך שעורים למחילת העוונות, אך לפי הנ"ל יובן היטב כי בהמה הוא בחי' תערובות טו"ר, וע"י שעורים שהוא מאכל בהמה עי"ז נתברר הבהמה ונפרד הרע מן הטוב, וזהו מוחלין לו עוונותיו. וזהו וספרתם לכם לברר ולספר ולזכך את המדות של הנה"ב כו', וע"י בירור נה"ב נעשה בחי' והחיות נושאות את הכסא שהוא שרש של הנה"ב, וזהו ענין השבעה שבועות שסופרין קודם חגה"ש, שהוא העלאת הז"מ וכ"א כלול מז' והיינו שהוא ענין העלאת ז"מ דבינה ששם כלול כ"א מז' שהוא מ"ט שע"ב, אך אח"כ בשבועות נעשה המשכת שבעה שבועות עילאין יותר, דהיינו שבעה שבועות שיש בשער החמישים דבינה, כי שער הנ' הוא כולל כל המ"ט שערים כו', וע"י שבעה שבועות של ספה"ע נמשך אח"כ בחי' שער הנ' שהוא כולל כל המ"ט שערים כו', וזהו מ"ש תספרו חמשים יום והלא אין סופרים אלא מ"ט, אלא מפני ששער הנ' אין יכולים לספור רק שע"י שסופרין מ"ט יום עי"ז ממילא נמשך שער הנ' כו'.

וזהו מ"ש והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים, והענין הוא דהנה איתא בזהר ע"פ וביום הביכורים דא הוא נהר היוצא מעדן, ולכאו' אינו מובן