דש

ושכל ואית רצון שלמעלה מן הטעם, והנה הרצון שבאדם הוא בחי' רצון שע"פ טו"ד שהוא מחמת ההתבוננו' כנ"ל בענין ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, ואית רצון שלמעלה מן הטו"ד. וזהו פי' משביעין ל' שובע שהוא רצון יריאיו יעשה, שיעשה את הרצון של יריאיו כמו בחי' הרצון שלמעלה שהוא למעלה מן הטו"ד, וזהו דוקא כאשר עיני כל אליך ישברו היינו ע"ד מי שטרח בע"ש יאכל בשבת כאשר יש לו תחלה ענין ז' נערות הראויות לתת לה מבית המלך דהיינו בחי' העלאה מלמטלמ"ע אז אח"כ רצון יראיו יעשה כנ"ל. והקיום על השבועה הוא בחי' התומ"צ, שזהו מ"ש חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה שקאי על תומ"צ, כי התורה היא ג"כ שבע שהם שית סדרי משנה ותושב"כ שהם שבע, וגם חמשה חומשי תורה נחלקים לז' ספרים כי פסוק ויהי בנסוע הארון הוא ספר בפ"ע, וכמו"כ המצות הם ג"כ שבע, כי אף שיש בדרך פרט תר"ך מצות תר"ך עמודי אור פי' עמוד הוא מה שמחבר הגג עם הארץ כך ענין המצות הם מחברים אוא"ס ב"ה בנש"י, אך הנה בד"כ הנה על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, כך יש לפעמים במצות שהם ז' כי ארז"ל בא ישעי' והעמידן על שש ובא חבקוק והעמידן על אחת שהיא צדיק באמונתו יחי', ובחי' אחת זו דאמונה היא גם בישעי' לבד השש מצות הרי ז' והיינו שהתומ"צ הם קיום על השבועה כו'.

ומעתה יובן ג"כ ענין שבעה שבועות תספר לך וחג השבועות, כי כמו שבדרך פרט יש בכ"י שבע ביום הללתיך כך הנה יש בחי' שבע בכללות השנה, והיינו כמו שיש בחי' שבע בעולם ונפש כך יש בבחי' שנה, וזהו ענין ספה"ע, כי הנה העומר הי' משעורים מאכל בהמה והנה החיות שבמרכבה הם בהמות וחיות פני ארי' פני שור ושעורה שעור ה' מאכל בהמה הוא בחי' החיות המחי' את המרכבה והיינו כאשר מתבונן איך שהמרכבה הם בטלים כו' הנה עי"ז יתעורר בנפשו הבהמית ששרשה היא מפני שור שבמרכבה כו' שתהי' ג"כ בטל לאלקות, ונמצא כי ספה"ע הוא דוגמת ברכות ק"ש שהם בחי' שבע ביום שמבואר בברכות ק"ש איך שהאופנים וחיות הקדש בטלים ואומרים שירה כו', שהוא ג"כ בשביל לעורר את נה"ב שיבא לבחי' הביטול לאלקות, רק מפני שבחי' שבע שבבחי' שנה הוא על כללות השנה לכן הוא שבעה שבועות שכל בחי' מהשבע כלול משבע.

והנה כאשר השבע שבועות הם תמימות אז אח"כ הוא בחי' חג השבועות שהוא גילוי אנכי ה' אלקיך בחי' גילוי אלקות למטה מבחי' אנכי מי שאנכי כו'. וכמו"כ הוא בד"פ בכ"י אחר ברכות ק"ש הוא בחי' ק"ש שהוא שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד שידוע שהוי' אלקינו הוא קיבול על אנכי הוי' אלקיך וה' אחד קיבול על לא יהי' לך כללות עשה"ד.