שב

ז' נערות הראויות לתת לה מבית המלך דהיינו בחי' ז' היכלות דבריאה שהם בחי' ההעלאה מלמטלמ"ע ועי"ז נמשך ז' דרגין עילאין אך הז' ברכות דק"ש עצמם הם ז' היכלות דבריאה כו', ומעתה יובן ג"כ מה שייך ז' ברכות אלו בכ"י, והיינו כמו שכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה והיינו שכדי שיהי' בחי' יחוד צריך להיות תחלה ז' ברכות כמו"כ כדי שיהי' בחי' יחוד ו"ה צריך להיות ז' ברכות אלו דק"ש כו'.

ג) ומעתה יובן פי' הב' ל' שבועה כו' פי' כי הנה למטה ענין השבועה הוא אף שע"פ החכ' והשכל אינו כן, לזה הוא ענין השבועה שאעפ"כ יהי' כן, וכמו"כ למעלה הנה כאשר יש העלאה מלמטלמ"ע בחי' ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך אז נמשך בחי' ז' דרגין עילאין, אך כאשר לא אכשיר דרי ולא יש בחי' העלאה מלמטלמ"ע זהו ענין השבועה שאעפ"כ יומשך בחי' ז' דרגין עילאין. והנה בחי' שבועה זו הוא הגבה יותר למעלה מבחי' ז' דרגין עילאין, והוא ממקום אשר אין שם שינויים כי ע"פ ז' דרגין בחי' מדות הנה לפעמים מצינו שארז"ל אמרה מדה"ד לפני הקב"ה, וגם ארז"ל מי מעכב מדה"ד מעכבת כו', אך ענין השבועה הוא ממקום אשר אני הוי' לא שניתי שאין שם שינויים כלל אפי' לא אכשיר דרי, וזהו כמ"ש בזהר ע"פ אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם שבחי' שבועה זו נמשך מבחי' ימי קדם, שהוא למעלה מבחי' ז' דרגין עילאין. והנה שבועה זו נק' בשם שבועת אמת והיינו כי אמת הוא בחי' תיקון השביעי, והוא כמ"ש ואמת הוי' לעולם היינו שיומשך מבחי' אמת ה' בעולם, כי הנה כתי' כי אל דעות הוי' שיש ב' דעות שד"ת הוא שלמטה הוא היש ולמעלה האין, אך באמת אינו כן שהעיקר הוא כדיעה העליונה שלמעלה הוא היש האמיתי ולמטה האין וכולא קמי' כל"ח, וזהו פי' ואמת הוי' לעולם שיומשך בעולם מבחי' אמת הוי' והיינו מבחי' דעה העליונה כמו שהוא למעלה יומשך למטה ג"כ כו', וזהו ענין פי' הב' ל' שבועה.

וזהו ג"כ פי' הג' שהוא ל' שובע והיינו כאשר יש בחי' השבועה שיומשך תמיד בחי' ז' דרגין עילאין אף שלא אכשר דרי לכן נמשך למטה בחי' השובע וכמ"ש שובע שמחות את פניך שענין השובע נמשך מבחי' פניך, יאר ה' פניו אליך כו', והיינו כי פעם כתי' לא רעב ללחם ולא צמא למים כ"א לשמוע דבר ה' אך ענין השבועה שיהי' נמשך תמיד בחי' ז' דרגין ועי"ז נעשה למטה בחי' שובע ברוחניות ובגשמיות, וכמ"ש בזהר הנ"ל ס"פ מקץ כאשר מאיר מז' דרגין אז שובע אשתכח שזה"ע ז' שני השובע כו'.

ד) ומעתה יובן מה שארז"ל משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע שבתיבת משביעין הוא ג"כ ג' פירושים הנ"ל ל' שבע ולשון שבועה ול' שובע. ולהבין זה יובן בהקדם ענין נשמה יתירה שיש בכאו"א מישראל ביום ש"ק, שזה"ע מש"א ביום שבת נשמת כל חי שקאי על הנשמה