רצט

אפילו סוס לרכוב עליו אבל אי אתה מחויב לעשרו, אבל ע"י מ"ת שהוא בחדש השלישי נמשך בחי' עצמיות וזהו ושמי לא נודעתי ולא נא' הודעתי כו' ונא' לכן אמור לבנ"י אני ה' כו'.

וזהו ביום הזה הוא בר"ח כי זה מורה על הגילוי כמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו', וגם זה הוא י"ב חדשי השנה כו'. באו מדבר סיני, מדבר הוא בחי' דיבור אבל המ"ם מקטין הענין כנודע שאותיות האמנתיו כו', וזהו לאמר מה שכבר נאמר למשה מסיני ואינו בחי' דבור בפני עצמו, כ"א כמ"ש תען לשוני אמרתך, כעונה אחר הקורא, וזהו מדבר כענין ומדברך נאוה כו'. סיני הוא שירדה שנאה ליצה"ר, וזהו עוז ותושי' שהוא בחי' מדבר סיני כו' עוז לנה"א ותושי' לנה"ב.