חצר

ע"י המשל מושג השכל כו', כך הנה יובן שהתורה נק' משל הקדמוני בחי' חכ', ועכ"ז ע"י התורה יכולים להשיג בחי' חכ' כמו הקרח שיכולים להמיסו למים כו', והנה בתורה יש ג' בחי' אור מים רקיע, אור בחי' מקור החכ', מים בחי' חכ', רקיע בחי' אגלידו מיא כשהחכ' בא לידי השגה כו', ומבחי' רקיע זה מקבל בחי' מתיבתא דרקיע. והנה כאשר ברקיע הגשמי יש תמיד בחי' מאמר יהי רקיע שעומד בו תמיד להחיותו כמו"כ בפנימיות בבחי' התו' שנק' רקיע יש תמיד בחי' דבר ה' כמו עשה"ד ומצד בחי' דבר ה' הנה דבר מלך שלטון שגם הנה"ב אינו יכול לעבור את פי הוי' מכ"ש מבלעם שאמר לא אוכל לעבור את פי הוי', וכ"ש הנה"ב, לכן ע"י התורה הנה גם הנה"ב מסכים להביטול כו' להיות בכל לבבך בשני יצריך כו'.

ומעתה יובן ענין בחדש השלישי, כי הנה ישראל מונין ללבנה והיינו כי הלבנה היא בחי' ביטול כי הלבנה מקבלת הארתה מן השמש ועד י"ד יום מתגדלת מעט מעט ואח"כ מתמעטת מעט מעט עד שנעשית עצם חשוך לקבל ההארה מן השמש הרי היא בבחי' הביטול כו' ולכן ישראל מונין ללבנה להיות כי אין אני והוא יכולים לדור כו', והנה על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, כי הנה כתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו אשר יעמול תחת השמש, אבל התורה היא לעילא מן שמשא, ופעם אמרו שהתורה היא בחי' שמש והיינו בחי' שמש עצמו וכמ"ש ואוהביו כצאת השמש בגבורתו הוציא הקב"ה חמה מנרתקה, ולא כמו בחי' שמש ומגן כו', וגמ"ח נק' ג"כ בחי' שמש כמ"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה כו' וזהו ענין הג' חדשים אלו ניסן הוא בחי' עבודה מלמטלמ"ע ולכן המצה היא לחם עוני בחי' ביטול ושפלות וכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה, ואח"כ הוא חדש אייר היינו בחי' זיו שנק' ירח זיו שנולדו בו זיוותני עולם והיינו בחי' הארה מלמעלה אכן הנה נא' וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי והיינו כי בחי' שדי שהוא שאמר לעולמו די שהוא בחי' ההשפעה שנק' מלמעלה וזהו בחי' גמ"ח (צ"ע הלא די מחסורו הוא בצדקה כו' אבל גמ"ח בין לעניים בין לעשירים כו') שנכלל בעמוד זה גם צדקה ששיעורה די מחסורו