רצב

עושה פלא שאפילו פלא העליון בחי' כתר היא ג"כ נחשבת כעשי' גשמי', וא"כ כמו שא"א לומר שגשמי' שמים וארץ היו מתחלה כלולים בהעלם העצמות כמו"כ א"א לומר על בחי' חכ' כיון שגם חכ' נחשבת כעשי' גשמי', אלא התהוות החכ' מלמעלה מן החכ' הוא בדרך יש מאין וכמ"ש והחכמ' מאין תמצא כו', וע"כ כתיב המחדש בטובו בכי"ת מע"ב, שאפי' ח"ע היא בדרך חידוש מאין ליש.

והנה עתה מה שממשיכי' תוס' אור בג"ע ע"י עבודת תומ"צ שנק' בשם זריעה כו' זהו רק מבחי' חכ' כו', וכמ"ש ביו"ד נברא עוה"ב שהוא ע"י בחי' חכ', ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כו', להנחיל אוהבי יש שהוא בחי' חכ' וכמ"ש קנה חכ' קנה בינה שהוא בגימ' יש כו' שהוא הכל בחי' חדש כו', אך לע"ל תאכלו ישן שהוא בחי' ע"י, והיינו שיהי' הגילוי לע"ל מבחי' עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, שגם מתחלה הי' בהעלם העצמות כו', וזהו בחי' עת"י שהוא המתנשא מימות עולם שלמעלה מגדר עולמות שאין זה דבר חדש אלא מתחלה קודם שנבה"ע הי' ג"כ כלולה בהעלם, וזהו בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתדל"ת, והיינו שאין אתעדל"ת מגיע לשם כלל, וזהו מ"ש וצויתי את ברכתי לכם שהוא אתעדל"ע מצ"ע כו', אך מ"מ מקודם צ"ל שש שנים כו' ותזמור כרמך שהוא ע"י אתעדל"ת של תומ"צ ואח"כ עי"ז נמשך המשכה אתעדל"ע מצ"ע מה שאין אתעדל"ת מגיע שם כלל.

וזהו מ"ש כארץ תוציא צמחה כו' כן אד' ה' יצמיח צדקה ותהלה שמתחלה צ"ל כי כארץ תוציא צמחה כו' שהוא בחי' אכלו ריעים כו' שתו ושכרו דודים חיצוני' ופנימי' התורה שהיא בחי' אתעדל"ת ואח"כ עי"ז נמשך אתעדל"ע מצ"ע שאד' הוי' יצמיח צדקה כו' בלי אתעדל"ת כלל (ודוגמא לזאת מצינו בהארת הכתר בחג השבועות שהוא שער החמשים מנו"ן שערי בינה, ועז"נ תספרו חמשים יום, והרי אין סופרין רק מ"ט ימים שהם המשכת מ"ט שערי בינה ע"י שסופרין היום יום אחד היום שני ימים כו' ויום החמשים אין סופרין בשבועות, והיינו כי לשם אין מגיע כלל מעשה התחתונים ואין בנו כח להמשיכו ע"י ספירה אלא הוא נמשך מאליו וממילא בלי ספירה שלנו, אלא שעכ"ז אינו נמשך אלא בהקדים תחילה ספירת העומר מ"ט ימים דהיינו אחר שיאיר ויומשך האתעדל"ע מה שבכח האדם להמשיך כי אחר שיש לו שלימות מלמטה ג"כ בבחי' ההשתלשלות (שזהו ענין תמימות תהיינה כו') אזי דוקא שורה ונמשך ג"כ ממילא מה שלמעלה מהשתלשלות ואתעדל"ת כו' ולכן נאמר תספרו חמשים יום כו' שמעלה עלינו הכתוב כאלו המשכנו יום החמשים