רפו

והנה זהו בחי' אהבה הטבעית שבנש"י וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם, והיינו כמו שטבע הנר לעלות למעלה וליכלל בבחי' אש היסודי, כך נש"י הם חלק הוי' וכמ"ש כי חלק הוי' עמו ע"כ האהבה אצלם היא טבעית ליכלל וליבטל לאלקות כו'. והנה המעלה של אהבה זו היינו לפי שאין לה הפסק כמו אהבה של אח ואחות שהאהבה אצלם היא טבעית ואין לה הפסק כלל, וכך נש"י כל ימיהם הם תמיד בביטול הנ"ל מחמת טבע נפשותם שנעשה להם טבע ואין צריכין שום התבוננות לעורר את האהבה, וכמ"ש אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך, וכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, וזו היא אהבה האמיתי' מנקודת אמת לאמיתו שאין לה הפסק ועומדת לעד כו'. אך הנה כתיב פתחי לי אחותי שצריך לפתוח ולהוציא את האהבה הנ"ל מהעלם אל הגילוי, והיינו אף שאהבה זו היא טבע, הוא רק בשרש הנפש כמו שהיא למעלה, אך כיון שירדה הנפש למטה ונתלבשה בגוף ונה"ב המכסה ומסתיר על אהבה זו ונראה העולם ליש ודבר נפרד כו' (וכתיב (משלי ריש סי' י"ח) לתאוה יבקש נפרד שכשהאדם משים רצונותיו בתענוגי העולם או בנצחונות ומדות רעות הוא בחי' נפרד, שלא יוכל להיות אצלו בחי' אור האהבה בגילוי לבחי' ה' אחד ושמו אחד) ע"כ צריך לפתוח את האהבה הנ"ל ע"י אתכפי' כו' ולשבר את ההסתר וההעלם של נה"ב כו' (וזהו שורש ענין ספה"ע שסופרים מ"ט יום, שהוא בירור נה"ב כנודע, וכתי' תספרו חמשים יום כו' והיינו שע"י הספירה שהוא הפתיחה של הפתח ממילא בא הגילוי של יום החמישים הוא בחי' שער הנו"ן דבינה שהוא בחי' כפתחו של אולם כתר דז"א כו') (ע' בד"ה בשנת היובל בספר נעשה אדם).

ג) וזהו ג"כ ענין מ"ש כי תבואו אל הארץ, כי הנה ארץ הוא לשון רצוא, וכמשארז"ל (בבראשית רבה פ"ה) למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, והיינו האהבה שבבחי' כנס"י בבחי' רצוא והסתלקות למעלה, והנה ארץ הוא בחי' אחותי לשמים דהיינו הקב"ה, כי הקב"ה נק' שמים וכמ"ש ואתה תשמע השמים כו' ולא כתי' ואתה תשמע מן השמים, אלא שהוא קאי על הקב"ה ע"כ כתיב תשמע השמים, והיינו שהמשכת אוא"ס בבחי' מדות נק' שמים כי שמים הוא בחי' אש ומים שהוא חו"ג כו'. והנה כתיב בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה וחכ' ותבונה הוא בחי' אח ואחות לפי שא"א להיות גילוי בחי' חכ' בלתי אותיות התבונה כו', וע"כ גם נש"י שירדו למטה נק' ג"כ בשם אחותי לפי שיש להם בחי' חכ' שהוא כח מ"ה בחי' ביטול במציאות ע"כ נק' אחותי וכמ"ש אמור לחכ' אחותי את. וזהו כי תבאו אל הארץ דהיינו להמשיך בבחי' ארץ מבחי' חכ' ועי"ז נעשה האהבה אצלם בבחי' אחותי שאין לה הפסק כלל.