רעא

הנחלה מנוחה זו בנין שילה, ולהבין ההפרש שבין בנין המשכן לבין בנין שילה, כי לכאו' הם שוין ממש בארכן וברחבן ובכל פרטיהם כמו צורת המשכן כך נעשה בנין שילה, אך ההפרש שבמשכן היו הקרשים עצי ארז ומצופים זהב ובבנין שילה היו היריעות חופים על כתלים מאבנים דוקא, ולהבין זה הלא הקרשים שבמשכן היו יקרים יותר הרבה מן האבנים שבשילה ומדוע המשכן לא נק' מנוחה ובנין שילה נק' מנוחה, והטעם הוא כי האבנים הם בחי' דומם ממש בחי' היותר תחתונה ושרשם מבחי' היותר גבוה בחי' מקיף למקיף משא"כ עצי ארז להיותם אינם מדריגה תחתונה שהרי הם בחי' צומח הנה שרשם הוא ג"כ אינו גבוה כ"כ.

ד) והנה ארז"ל ע"פ ושכנתי בתוכם בתוכו לא נא' אלא בתוכם שהשראת השכינה היא בתוך כאו"א מישראל, אלא שאעפ"כ הי' צריך לבנות בהמק"ד כדי שעי"ז יהי' גילוי השכינה בישראל, וכן עכשיו משחרב בהמק"ד נתפשט הקדושה בכל בהכנ"ס ובהמ"ד, וכדכתי' ואהי להם למקדש מעט, ועי"ז הוא ג"כ עכשיו בתוך כאו"א כו'.

ועפ"ז יובן הטעם מה שגוף האדם הוא גשמי יותר מגוף המלאכים, דהנה המלאכים נמשלו לבהמות וחיות כמ"ש ביחזקאל פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל, והנה אנו רואים שנשתנה יצירת גוף האדם משאר כל הנבראים כמו הצומח והחי שכולם נברא גופם ע"י מאמר ה' כמ"ש ביום ג' תדשא הארץ דשא עשב מזריע כו' עץ עושה פרי כו' ויהי כן, וכן ביום חמישי ישרצו המים שרץ נפש חיה כו' וכן בכולם הרי שהארץ הוציאה את העשבים ואת האילנות כאו"א כמו שהוא אח"כ עם הנפש הצומחת שבו וכן הבע"ח הוציאה הארץ ג"כ כמו שהן חיים את הדוב ואת הארי כו' וגם המים שרצו כן שרץ נפש חי' הם הם הדגים ג"כ כמו שהן דהיינו הגוף עם הנפש החיונית שבתוכו יחד ע"י מאמר ה' שאמר תוצא הארץ כו' ישרצו המים כו' והוא צוה ונבראו כמו שהן עתה וכמארז"ל בקומתן נבראו, משא"כ בבריאת האדם שנעשה גופו תחלה בפ"ע עפר בלי שום נפש חיונית בתוכו, וכמ"ש וייצר ה' אלקי' את האדם עפר מן האדמה וכמארז"ל שעה ראשונה צבר עפרו כו' ומתחלה הי' גולם כמ"ש גלמי ראו עיניך עד שאח"כ ויפח באפיו נשמת חיים