רסז

כל שמעשיו

בס"ד.

[tochen_begin]ב' המאורות הגדולים תלמוד ומעשה כו' הוסיפה על המאורות כו' מלאכים ונשמות כו' מה אנוש כו' יצירת האדם - ו"פ[tochen_end]

[zman_begin][אחו"ק][zman_end]

כל שמעשיו מרובין מחכ' חכמתו מתקיימת, ולכאו' צ"ל למה תלה ענין קיום בחי' החכ' במעשה, הלא מצינו בדרז"ל היפך מזה שאמרו (קדושין ד"מ סע"א) נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, א"כ המעשה תלוי בלימוד ואיך אמר כאן שע"י שמעשיו מרובים עי"ז תתקיים חכמתו כו'. אמנם גם לפי מה שתלמוד מביא לידי מעשה מובן ג"כ שמעשה גדול בעצם וגדול תלמוד הוא מפני שמביא לידי מעשה, ולכאו' ג"ז אינו מובן הלא במעלה בחי' החכמה גדולה הרבה מבחי' המעשה שהחכ' היא ראשית כל הע"ס וגם בנפש החכ' היא ראשית הכוחות, משא"כ המעשה הוא כח היותר אחרון, ולמה יהי' מעלת החכ' רק במה שמביא לידי מעשה, שהיא בעצם כח היותר אחרון בכוחות הנפש. הנה בשל"ה פרשה ראה דשע"ה פי' שני המאורות הגדולים הם תלמוד גדול ומעשה גדול, וכ"כ בס' ע"מ מאח"ד ח"ד פ"ו דע"א סע"א.

והנה במד"ר וירא פ' נ"ג דנ"ט ע"ד ע"פ ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים ר' לוי א' שהוסיפה על המאורות נא' כאן עשה ונא' להלן ויעש אלקי' את שני המאורות הגדולים וגו', ולכאו' יפלא למה לא דימו ענין לשון עשייה