רסו

ולהבין זה הנה בשל"ה פ' ראה דשע"ה ב' פי' שני המאורות הגדולים הם תלמוד גדול ומעשה גדול, וכ"ה בס' ע"מ מאח"ד ח"ד פ"ו דע"א סע"א, והיינו כפי ב' הדיעות דר"ט ור"ע שהם שניהם גדולים שר"ע אומר לימוד גדול מצד עצמו ולא מצד שמביא לידי מעשה, ור"ט אומר מעשה גדול, וכמו"כ קודם קטרוג הירח היו שניהם גדולים וע"י שקטרגה הירח א"ל לכי ומעטי א"ע, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה הוא לפי שע"י התורה נמשך האור למעשה המצות דכתי' כי נר מצוה ותורה אור, וע"י התורה נמשך המשכת אוא"ס להתלבש בכלי המצות כו', ומ"מ לבסוף מעשה גדול שע"י הבירור בעשי' דוקא עי"ז יהי' הגילוי דלע"ל שיהי' קיום המצות כמצות רצונך ואז יהי' מעשה גדול, וכמ"ש באריכות בד"ה ושננתם שפ' שני' דק"ש שקאי על לע"ל נא' וקשרתם תחלה שאז יהי' מעשה גדול, וכ"ז הוא ע"י בחי' המעשה דעכשיו ומה שתלמוד גדול עכשיו הוא רק מפני שמביא לידי מעשה.

וביאור ענין מעלת המעשה יובן ממ"ש רז"ל ברבות וירא פנ"ג דנ"ט ע"ד גבי שרה ע"פ צחוק עשה לי אלקים, ר' לוי אמר שהוסיפה על המאורות נא' כאן עשה ונא' ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים כו'.

[המשך המאמר נמצא לקמן בד"ה כל שמעשיו פיסקא: והנה במד"ר וירא פנ"ג].