רסה

רחב"ד אומר כל שיראת חטאו

בס"ד. אבות פ"ג מ"ט.

ר' חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכו', הוא הי' אומר כל שמעשיו מרובי' מחכמתו חכמתו מתקיימת. ורבו המפרשים בפי' משנה זו. והנראה לומר שהקדים תחלה יראת חטא שזה עיקר המצות וכמ"ש ויצוינו את כל החוקים ליראה, שכל ענין החוקים דתומ"צ הוא בכדי ליראה את ה' אלקינו, ועי"ז חכמתו מתקיימת, וחזר ופי' דבריו שבזאת נדע שחכמתו תתקיים ע"י שאנו רואים שמעשיו מרובים מחכמתו כו'.

והענין הוא דהנה במשנה י"ז בפ' זה ר' אליעזר בן עזריה אומר כו' אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכ', ולכאו' צ"ל באיזהו מהן יתחיל. אך הענין הוא דאם אין חכ' אין יראה קאי על חכ' התורה שאם אין חכ' התורה א"א לבוא לבחי' היראה בשלימות, אך כדי לבוא לבחי' חכ' זהו ע"י יראה דוקא והיינו בחי' יראה תתאה וכנודע שיש ב' בחי' יראה הא' הוא בחי' יראה תתאה והב' הוא בחי' יראה עילאה, וכדי לבוא לבחי' חכ' התורה שמביא לידי יר"ע זהו ע"י הקדמת יר"ת תחילה שהוא בחי' קיום המצות בחי' יר"ת, וע"ז נא' כי אם בזאת יתהלל המתהלל בחי' יר"ת כו', ואמנם כדי שיהי' קיום המצות כדבעי צ"ל תחלה קבעומ"ש, וזהו שהקדים תחלה כל שיראת חטאו קודמת שהוא בחי' קבעומ"ש בכלל שזהו כעין הקדמת נעשה לנשמע במ"ת שהוא ענין הקבלה בכלל, ואח"כ פי' בדרך פרט שע"י שמעשיו מרובים מחכ' שהוא בחי' מעהמ"צ בבחי' יר"ת עי"ז בא לבחי' חכ' ושתהי' חכ' מתקיימת ע"י שמגיע לבחי' יראה עילאה שהתורה נק' תרעא לדרתי' לבחי' יראה זו כו' ע' שבת דל"א א'. והענין הוא דהנה בקדושין דף מ"ם סע"ב אפליגו ר"ט א' מעשה גדול ור"ע א' לימוד גדול, נענו כולם ואמרו לימוד גדול שמביא לידי מעשה, וא"כ לבסוף מעשה גדול, ומה שגדול תלמוד הוא מפני שמביא לידי מעשה.