רסג

בד"ה ראה שבס' רך"ב רך"ה סעי' א' עצה לחבר חו"ב, זהו כמ"ש השל"ה דף ט"ז ע"א את המאוה"ג דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות דאביי ורבא, ועד"ז המאור הגדול פנימיות התורה, והוא תושב"כ, בש"ע הל' ת"ת קבלה בכלל שליש במקרא, מאור הקטן תושבע"פ הויות כו', אמנם בשרשם הם שני המאורות הגדולים עמ"ש ע"פ ועשו להם ציצית, ואפ"ל לפ"ז המאור הגדול תושב"כ, לא ידע אנוש ערכה, ואמרה ירח תושבע"פ אי אפשר כו', וכוונתה שיאיר בה פנימיות התורה שבעצם הוא למעלה מתושב"כ היינו ע"ק כמ"ש ופני לא יראו, וא"ל לכי ומעטי א"ע שתתלבש בעה"ד לבררו.

וע' ביאור ד"ז באגה"ק סי' ך"ו בד"ה והמשכילים בענין אילנא דטו"ר, שתושבע"פ הוא בירור עה"ד טו"ר, ע"י קושיות ותירוצי', ויוצא ההלכה מבורר, ועי"ז נמשך תוס' אור רב כו'. יר"ק ערך שמש סי' א'.

ועפ"ז יובן ענין כל שמעשיו מרובי' מחכ' שמעשה בעשי', ואף עשיתיו כתי' שבחי' הרביעית היא בעשי' דוקא ולכן לא ניתנה התורה למלאכים, ובלימוד התורה עקימת שפתים הוי מעשה.