רס

שא"ל חמינא דרעותך למהוי רישא לשועלים, אלא שכוונתה הי' שלא יהי' בה שום מיעוט כ"א כמו שהיא באצי' כך ממש תאיר בבי"ע.

ד) ועוי"ל ע"ד מ"ש במ"א בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודי פ"ד בענין כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה שזהו לפי שהאבות הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב, ולע"ל כתי' נקבה תסובב גבר וכתיב א"ח עט"ב, ולכן יהי' לע"ל מעשה גדול כמ"ש בד"ה ושננתם לבניך, וכן יהי' ההלכה כב"ש כו', ועד"ז נא' ביהונתן ודוד עד דוד הגדיל שיהונתן הוא בחי' יסוד ודוד הוא בחי' מל', ולע"ל יהי' דוד הגדיל. והלבנה בקשה שיהי' בה בחי' זו בגילוי עתה ולא יהיו בכתר א' שניהם שוין כ"א נקבה תסובב גבר ותהי' עטרת בעלה כמו שיהי' לע"ל, וע"ד לא זז מחבבה עד שקראה אמי, שהיא משפעת לו כו' וכמ"ש והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים חצים אל הים הקדמוני, וזהו שאמרה דבר הגון שסוף כל סוף צריך להיות כן. וכן צ"ל לפי מ"ש הבחיי פ' פנחס גבי שעיר דר"ח וז"ל ודעת ר' שמעון ז"ל במאמר זה שהיו מתחלה שוין באורם ממש והי' אור הלבנה גדול כאור השמש כו'. וא"כ מה שביקשה הלבנה שלא יהיו שניהם שוין א"א לומר שכוונתה הי' שיתמעט אור השמש דמאי חזית כנ"ל, אלא ע"כ צ"ל שביקשה שיהיו שוין רק שיהי' בה המעלה ג"כ מה שנקבה תסובב גבר, וזהו שטענה אי אפשר לב' מלכים כו' כ"א שיותן בה היתרון מה שיהי' לע"ל שזהו דבר הגון.

וע"ז השיב לה לכי ומעטי א"ע שא"א לבוא לבחי' זו כ"א ע"י המיעוט בתחלה, וע"ז טענה הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעט א"ע, פי' כמ"ש השל"ה פ' ראה דשע"ה ע"ב אמעט א"ע תניח אותי במקומי והחמה עלה תעלה עכ"ל. וי"ל ע"ד מ"ש בישעי' סי' למ"ד ך"ט והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים ופי' במק"מ ס"פ מצורע שהמל' תהי' כמו בינה, וכפשוטו היינו כמו ז"א, ואור החמה שהוא ז"א יהי' כמו ז"ת דע"י, וז"ע והי' הוי' לי לאלקים