רנט

להיות בחי' יש דוקא ושיהי' היש בטל, כי יש ב' מיני ביטול הא' בחי' הביטול דיחו"ע בחי' אתה הוא ה' לבדיך כו' דכולא קמי' כלא חשיב, והב' בחי' ביטול דיחו"ת אתה עשית את השמים את חסר כתי' דמזה נמשך ג"כ בחי' ביטול היש להיות וכל צבא השמים לך משתחוים בבחי' ביטול, והו"ע מודים אנחנו לך ומאן דלא כרע במודים כו' הכוונה על בחי' ביטול היש עכ"פ כו', ועל ב' בחי' ביטול אלו יש ב' מיני השגחות שמשגיחי' כך מלמעלה, וזהו דכתי' משמים הביט ה' שהוא משגיח באופן כמו שהוא מלמעלה למטה דכולא קמי' כלא כו', ולפעמים משגיח במדת החסד ולפעמים במדת הגבורה כו', כי מדה הוא לשון לבוש מלשון מדו בד קדש ילבש, וכשם שהוא במדות כך הוא בהשתלשלות העולמות חו"ג דז"א נק' משמים הביט שהוא מלמעלמ"ט וכמארז"ל במד"ר ר"פ וירא שאין שייך ל' הביט אלא מלמעלמ"ט, ויש חו"ג דמל' בחי' מלמטלמ"ע בחי' בנימין צ"ת מלמטלמ"ע שושבינא דמטרוניתא כו' להעלות בחי' ביטול היש דבי"ע שאין ערוך לבחי' האצי' שבאצי' איהו וחיוהי חד ושם הביטול יותר עליון משא"כ בבי"ע כו'. אלא שענין זה דכתי' משמים הביט זהו לענין השגחה שלפעמים ההשגחה ע"י ז"א לבד, אמנם קודם קטרוג הלבנה הי' ההתגלות מבחי' זו דמשמים הביט גם בבי"ע ממש, וז"ע שני מלכים משתמשים בכתר א' ממש היינו פעולה אחת, אלא שזה הי' בבחי' העלאה וזה הי' בבחי' המשכה. א"נ י"ל שכתר א' לשניהם היינו בחי' כתר ועתיק דבריאה ששניהם היו בבחי' זו. וכוונתה הי' שתהי' היא לבדה המאירה בבי"ע וכמ"ש בפרדס שם בשם הזהר