רנא

העטרה דרך בחי' אמו, וכמו שהוא בחו"כ זכר כו' ויברך כו', כן הוא בשמשא וסיהרא. וי"ל שעיקר הברכה הוא בשביל סיהרא ע"ד הפרנסה כו' שבשביל אשתו דוקא, וכמ"ש במ"א דקאי על אדם העליון, וע' בלק"ת בד"ה טוב לחסות, ושורש הברכה מע"ק, עמיקא עילאה בינה, ונק' בריכה העליונה, והברכה שבה נמשך מע"ק, ולכן נא' בקרבן דר"ח הביאו עלי כו' ע"ד על הוי' דחנה, שיומשך משם הברכה ע"י יחוד שמשא וסיהרא כו'.

ה) ומעתה יובן ענין וה' פקד, בר"ה נפקדו העקרות שרה וחנה, בנין המל' בשביל היחוד להוליד נשמות חדשות וישנות, וזהו הדין דר"ה אם ראוי בנין המל' כו', ע' בזח"א וירא דק"ט ב' בפי' הפסוק והוא מסבות, כהדין טקלא כו', ובפרש"י ע"פ זה, וכמו"כ בענין בנין עדי עד פקידה דאשה להוליד בנים זהו ע"י המשפט הנ"ל. והגם כי לאו בזכותא תלי', אמנם הגם כי בני חיי ומזוני לאו בזכותא כו', היינו שאין בכחם ליתן דבר זה כ"א צריך להיות נמשך מהמזל הנ"ל, וכמשל דבר גדול שאין בכח בעלי המשפט לפסוק דבר גדול כזה בלתי המלך לבדו, ומ"מ צריכי' בעלי המשפט לעיין אם ראוי להעלות על שולחן המלך כו', ותלוי בהם ג"כ אם לא ישר בעיניהם זכותיו אינם מעלי' כלל כו'. ועד"ז יובן בבני חיי ומזונא שתלוי בב"ד אם ראוי להעלות, והם בעצמם אינם יכולים ליתן כ"א תלוי במזלא דונוצר ונקה, אשר שם באמת אם צדקת כו' ואינו תופס מקום כלל, ולכן משם נמשך סליחת העוונות כו', ומ"מ צ"ל תחלה דין ומשפט אם להעלות לשם, וכנ"ל במשל. וזהו וה' פקד, הוא וב"ד ע"ב סנהדרין היושבי' בהיכל הזכות. ונמצא מתורץ גם פסוק ועבדתם שצ"ל זכות בג' דברים אלו בני חיי ומזונא, ומ"מ הם עצמם תלוים בבחי' מזלא כו'. ולכן לענין הגשמים נא' ג"כ אם בחוקותי תלכו ופי' רש"י, והוא מהילקוט, אם תהיו עמלים בתורה שעי"ז ונתתי גשמיכם בעתם ושיומשכו הגשמים מעל השמים בתוס' ברכה למטה כו'.

והנה ארז"ל ברבות אית לן חד הוא דטב מכולהון והוא מאי דכתי' הוא ה' אלקינו בכל הארץ משפטיו, ומשפט דאיהי רחמי נמשך מבחי' הוא שיש בבחי' ב"ד הנ"ל, ורחמים הוא בחי' קו האמצעי שת"ת עולה עד הכתר