רמג

שלמעלה מהחכמה הנקרא ראשית יעו"ש שבחי' זו מאיר בשבת והרי כמו כן וביום החדש יפתח (וע' מזה בלק"ת בד"ה והי' מדי חדש בחדשו ס"ג, וע' בהביאור לדרוש זה ס"ג בענין ההפרש שבשבת נא' ונסכה, שעליית המל' הוא ע"י ז"א, שלכן נאמר ונסכה בה' שהיא טפילה לז"א, רק ע"י שז"א עולה לקבל מבחי' ענג שלמעלה מחידוש המוחין דאבא גם המל' עולה עמו, אבל בר"ח נא' ונסכו בוא"ו שהם שוין בקומתן פי' שבר"ח עולה המל' לקבל ממוחין דאו"א שלא ע"י המדות כלל, ונמצא כי השבת גבוה מעלתו בבחי' א' מר"ח, וכן גם ר"ח גבוה מעלתו בדבר אחד משבת, ושם ססי' ד' בענין חדש בחדשו ז"ל שבחי' חידושי המוחין דאו"א כו' שמתפשטים מבחי' כתר דנאצלים בכל חדש מחדשי השנה נק' חדש סתם, אבל מה שגם חדש זה מקבל מחידוש העצמי שבבחי' א"ק נק' חדשו של חדש ע' בספר קס"ד).

ומכ"ז יובן מעלת מה שישראל מונין ללבנה, דהנה זה שיומשך מלעילא מן שמשא זהו ע"י המיעוט והביטול שבתחלה שהרי זהו ע"ד ותתפלל חנה על הוי' כו', וכך ע"י ההעלאה דהמיעוט והביטול מגיע בעצמות אור א"ס שלמעלה מבחי' י"ב צירופי הוי' שהם המאירים בכלים ומדות חג"ת ונה"י, וההעלאה הנ"ל מגיע בבחי' דלאו מכל אינון מדות איהו כלל (וכמ"ש במ"א ע"פ תפלה לעני כי יעטוף, ועמ"ש ע"פ זה בזח"א פ' וישלח דקס"ח ע"ב ובפ' בלק דקצ"ה ע"א), ומשם נמשך אח"כ ירידת האור במדות ע"י שם הוי' כו', ובזח"ג פ' חוקת דקפ"ב נ' שמפרש דתחת השמש היינו למטה ממש מהשמש וע' בת"א פ' וארא בד"ה וידבר וארא פי' ג"כ כן.

ד) ובזה יובן מ"ש נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים, פי' פלגיו הוא בשפע יותר הרבה מבחי' נחל, שלא כמו הנחלי' שהוא נהר קטן כמ"ש הג"פ סי'