רלח

ונמצא כי פי' ונפקדת הוא מל' זכרון שע"י שיהי' חסר מקום מושבו עי"ז יזכר שאול עליו וידבר גינו, וה"ז כענין פקדת ארץ שהוא ג"כ זכרון על הדבר הצריך לארץ והוא גשמים, או פקידת האשה לבנים כמ"ש וה' פקד את שרה וכלשון רז"ל חייב אדם לפקוד כו', ולכן ארז"ל בתענית ד"ח ע"ב נא' פקידה באשה ונאמר פקידה בגשמים, נאמר פקידה באשה וה' פקד את שרה ונאמר פקידה בגשמים פקדת הארץ ותשוקקי', ולכאו' צ"ל מהו ענין זה אצל זה להשוות ענין פקידת האשה לבנים לפקידת הארץ לגשמים וכמו שהשוו עוד שם לענין עצירה ולידה יעו"ש. אך הענין הוא דהנה ארז"ל בשלהי מ"ק בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' מילתא אלא במזלא תלי', וגשמים הם השפעת מזונות שמים מצמיחי' כו' לכן השוום רז"ל למצוא בהם מה שהם שוים לבנים להיות כי שניהם במזלא תלי'.

אך לפי זה אינו מובן מהו אומרו וה' פקד שידוע מארז"ל על לשון כזה במד"ר פ' וארא ופ' בא וה' הוא ובית דינו, ומאחר שדבר זה תלוי במזלא מה ענין בית דין לשם שנודע שב"ד הם ע"ב סנהדרין שיושבין בהיכל הזכות לשפוט לאיש כדרכיו כו' וכמש"נ מזה ג"כ בהגהות לד"ה יסובבנהו, והאיך יכולים לשפוט דבר התלוי בבחי' מזלא ולא בדידהו תלי' מילתא. וגם הלא מצינו בפירוש דכתי' ועבדתם וגו' ובירך את לחמך ואת מימך וגו' לא תהי' משכלה ועקרה וגו' את מספר ימיך אמלא, הרי בני חיי ומזוני, ונא' ע"ז תחלה ועבדתם את ה' אלקיכם שתלוי בעבודה שנמצא משמע שזה תלוי בזכות כו'. וגם בעיקר ענין מאמר רבא צ"ל מה שהקשו התוס' משבת דקנ"ו אין מזל