רלא

וזהו מ"ש אל גינת אגוז ירדתי דקאי על גלות מצרים, ולמה המשל מאגוז דוקא הלא בכל הפירות ואילנות ותבואה קליפה קדמה לפרי וכשנגמר הפרי נזרק הקליפה לחוצה, אך עיקר המשל מהאגוז שגם כשנגמר הפרי בתכלית הוא גנוז בתוך הד' קליפות דאגוז ומסובב מהם ואינו יכול ליקח הפרי רק כ"א ע"י שבירת האגוז בתחלה. ככה יובן הנמשל דאל גינת אגוז ירדתי, דשם בחשך דמצרים הי' אור גנוז בהם, כידוע דכללות ס"ר שרשי נשמות ישראל עבדו בהם בפרך בחומר ובלבנים כדי לבררם וללבנם בכור הברזל דחשך מצרים, וע"י שהוציאנו משם ביד חזקה כו' כנ"ל תבר כל שלשלהון דפרזלא והי' יתרון אור מהחושך ונתגלה אור הגנוז כמ"ש ולכל בנ"י הי' אור במושבותם ובנ"י יוצאים ביד רמה.

וזהו היום גלותי חרפת מצרים מעליכם שהוא הסרת הערלה והמסך המבדיל ע"י מצות מילה ופריעה כידוע, כי כל הגוים ערלים הם כמ"ש במשנה י"א פ"ג דנדרים קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל כגון ערל שמתו אחיו מחמת מילה ואסור במולי עובדי כוכבים, והיינו לפי שהם ערלים בעצם שמקבלים בשרשם מערלה שהוא ג"ק כו' וישראל הם חלק הוי' עמו ויאר ה' פניו אליך, יאר פניו אתנו סלה. וע"י יציאת מצרים זכו למ"ת פב"פ דיבר ה' עמכם וניתן להם תומ"צ בגשמיות דייקא שעי"ז ימשיכו גילוי עצמות ופנימי' אוא"ס ב"ה ממש למטה בעוה"ז הגשמי שיהי' לו דירה בתחתונים כמ"ש ושכנתי בתוכם ממש.

וזהו שאומרים בכמה מצות זכר ליציאת מצרים, וידוע הקושי' שגם אם לא היו במצרים הלא התורה והמצות קדמו אלפיים שנה לעולם. אך הענין שע"י יציאה דגלות מצרים התחתון תכלית החשך למטה שהוא מיצר וגבול גמור המסתיר עוה"ז לגמרי עי"ז הי' יציאת מצרים דקדושה ג"כ בכל העולמות שנק' מצרים וגבולים עד רום המעלות, וע"ד שארז"ל על שם שדי שאמר לעולמו די, כח המגביל, ויצ"מ הוא גילוי דשם הוי' הי' הוה ויהי' ואני הוי' לא שניתי אוא"ס שבלתי בע"ג ותכלית, וזהו עיקר דתומ"צ כמ"ש רחבה מצותך מאד, וזהו ואותנו הוציא משם כו' וכדכתי' וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו כו' אל ארץ טובה ורחבה, וכמ"ש לעתיד הרחיבי מקום אהלך כו' לקבל גילוי אוא"ס ממש בבע"ג שלא ע"י מסכים ולבושים דמצרים וגבולים דקדושה ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך כי עין בעין יראו כו'.