רכט

הפרי, כמו אל גינת אגוז ירדתי שהאגוז מסובב בקליפין ופרי גנוז בתוכו, וגם בחטה תחלה יצמח הקש והתבן והמוץ ואח"כ יוגמר החטה ובלא זה לא יהי' גידול החטה כלל, ואח"כ כשיוגמר הפרי והחטה אז אין צריך כלל להקליפה והתבן והמוץ כ"א כמוץ אשר תדפנו רוח. וכן ארז"ל שני אלפים תהו ואח"כ שני אלפים תורה, וגלות מצרים קודם מ"ת, כן גם בכל הענינים הרוחני' למעלה מעלה שרש הקליפה קדמה לפרי.

וזהו ג"כ השאלה מ"ט עזי מסגי ברישא, שהמכוון על עובדי כוכבים ששרשם משערות וחיצוניות כמ"ש הן עשו אחי איש שעיר, ונק' שעיר ע"ש שעיר עזים כידוע שעיקר יניקת החיצונים הוא משערי דעזים, והדר אימרי הוא ישראל עם קרובו, ושרשם משערות דקדושה ושער רישי' כעמר נקי, וגם אימרי ע"ש את הוי' האמרת היום וחלקי ה' אמרה נפשי. והשיב לו כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא כמובן מכל הנ"ל, לכן הי' תחלה גלות מצרים פרעה עורף חיצוניות וחשך הנ"ל, והדר נהורא דמ"ת שנק' תורה אור וטוב כמ"ש במשה ותרא אותו כי טוב הוא שעל ידו ניתנה תורה אור כמ"ש וירא כו' את האור כי טוב.

ד) אך להבין זה בתוס' ביאור למה דוקא ע"י חשך דפרעה בגלות מצרים יתגלה אור דתורה וישראל, ואם מהטעם דפרעה אותיות עורף ואחוריים דרצון העליון ששם כחשיכה כאורה שוין ומשם יוכל גם פרעה לקבל כל אור ושפע, זה גופא קשה למה נגרע שהאור דישראל יהי' גרוע מהחשך דמצרים הלא שם כחשיכה כאורה שוים ממש.

ויובן תחלה מ"ש ביהושע שוב מול בנ"י שנית כו' היום גלותי חרפת מצרים מעליכם, דע"י מצות מילה דוקא גלותי חרפת מצרים. הנה ערלה נק' חרפה כמ"ש גבי שכם כי חרפה היא לנו, ומצרים נק' ערות הארץ, וחרפה וערלה הוא המסתיר ומבדיל לגמרי. כי הנה יש מסכים והבדלות דקדושה, כמו והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק, שגם אחר ההבדלה הוא קדש שמאיר הקדושה עליונה דרך הפרוכת, וכמו המבדיל בין קדש לקדש, ויש הבדלה עוד למטה במדריגה היינו המבדיל בין קדש לחול, וגם שם אינו מבדיל ומסתיר לגמרי שהרי אמר ששת ימים תעבוד שעיקר עבודת האדם בעוה"ז לעשות מחול קדש ולהוסיף מחול על הקדש, כמו שמצינו בגמ' שהיו אוכלים