רכח

ולהבין זה צ"ל משארז"ל ששאלו לרב יהודה כד הוה בדיחא דעתי' ובעי מיני' כל חללי דעלמא מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אימרי ואמר לו כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא. ויובן זה, הנה ידוע שיש ב' בחי' ברצון, פנימי' וחיצוני', ופנימי' הרצון נק' חפץ, כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, וכתי' (ישעי' ס"ב ד') חפצי בה, וכל גבולך לאבני חפץ, וכמ"ש כי חפץ בבת יעקב, שהוא חפץ ותשוקה פנימיות, כמו שאנו רואים באדם שרוצה לעשות איזה עסק ומו"מ, שהעיקר המכוון בזה להרויח ולהחיות נפשו ונפשות ב"ב ולזה עיקר מגמתו וחפצו, אבל עצם העסק הוא רק חיצוניות הרצון, שאם הי' באפשרי להרוויח בלי עסק זה לא הי' רוצה בשום אופן בזה העסק והטרחא, אך כי לא סגי בלא"ה הוכרח שיהי' לו רצון בפרטיות בכל העסק בע"כ, ואעפ"כ נק' רצון כמו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני שנק' רצון ע"פ ד"ת, אך הוא רק חיצוניות ובטל וטפל להעיקר המכוון פנימי' חפצו ורצונו. גם אנו רואים שא"א לבוא אל העיקר המכוון הפנימי רק כשעוסק בטפל וחיצוניות תחלה אח"כ יוגמר חפצו הפנימי.

ככה יובן למעלה שתכלית הבריאה הוא בשביל ישראל, כמ"ש בראשית בשביל ישראל כו' ובשביל התורה שנק' ראשית וכמ"ש כי זה כל האדם שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, לכן סדר הבריאה תחלה דומם בשביל צומח, וצומח בשביל חי, וצומח וחי בשביל מדבר שהוא האדם, והוא העיקר והם טפלים לו, והעיקר דמדבר הוא אתם קרוים אדם, כי זה כל האדם, זה הוא המשכת גילוי אלקות כמ"ש בקי"ס זה אלי, ולעתיד הנה אלקינו זה זה הוי' קוינו לו, שע"י ג' קוין דתורה ועבודה וגמ"ח היינו שלשה דברים שהעולם עומד עליהם יומשך אוא"ס בגילוי עד שיאמר עליו כי הוא זה, כמארז"ל בקרי"ס כאו"א מראה באצבעו ואומר זה כו', וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה האדם כי זה הוא פנימיות רצון העליון שיהי' לו דירה בתחתונים ע"י ישראל ותומ"צ, וכמ"ש הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים כו' רק באבותיך חשק ה', ונק' ארץ חפץ ויאר ה' פניו אליך דוקא, וכמו במ"ת פנים בפנים דיבר ה' עמכם.

אך שיהי' הגילוי זה דמ"ת שיהי' יאר ה' פניו אליך, יאר פניו אתנו סלה צ"ל תחלה בחי' חיצוני' ואחוריי' דגלות מצרים ופרעה אותיות עורף, כי קליפה קדמה לפרי, כמו שאנו רואים בטבע דצמיחת הארץ שכשאדם נוטע אילן המכוון שלו הוא בשביל הפרי ובתחלה צומחין העלין והקליפות ואח"כ יוגמר